הבחירות לכנסת השבע עשרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏רקע היסטורי: ביטוייה -> ביטויה, replaced: ביטוייה ← ביטויה באמצעות AWB
שורה 104:
הבחירות לכנסת ה־17 נערכו על רקע "[[תוכנית ההתנתקות]]" שנהגתה ובוצעה על ידי ראש הממשלה [[אריאל שרון]]. במהלך ביצוע התוכנית פונו היישובים היהודיים מ[[רצועת עזה]] וצפון השומרון, למורת רוחו של המחנה הלאומי בארץ, שהתנגד בנחרצות לתוכנית. על רקע חיכוכים בתנועתו שלו, מפלגת [[הליכוד]], ששיאם בהשתקת המיקרופון שלו בעת ועידת ליכוד, פרש לבסוף שרון מהליכוד בסוף נובמבר [[2005]] והקים, עם אישים נוספים, את מפלגת "[[קדימה]]" בראשותו.
 
סוגיה חשובה נוספת שעמדה על הפרק בתקופת הבחירות הייתה סוגיית הכלכלה והחברה, וזאת עקב מדיניותו הכלכלית ה[[ליברליזם|ליברלית]]-[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] של שר האוצר [[בנימין נתניהו]], אשר אמנם הצליחה לייצב את כלכלת ישראל ולהביאה לצמיחה, אך כללה קיצוץ בקצבאות ונתפסה כפוגעת בשכבות החלשות של האוכלוסייה. בנוסף לכך, באותה תקופה פחתה עוצמתן של התקפות [[טרור פלסטיני|המחבלים הפלסטינים]] על ישראל (אם כי לא פסקה לגמרי), ולכן החלה הסוגיה החברתית לתפוס יותר ויותר מקום בתודעת הציבור הישראלי. חשיבות סוגיה זו הגיעה לביטוייהלביטויה המובהק ביותר עם בחירתו של יושב־ראש [[ההסתדרות]] לשעבר, [[עמיר פרץ]], לתפקיד יושב־ראש [[מפלגת העבודה]]; ביטוי אחר לכך היה הופעתן של רשימות רבות בעלות [[מצע]]ים חברתיים מובהקים, כגון [[מפלגת לחם|רשימת "לחם"]], "עוז לעניים", [[מפלגת גיל|רשימת הגמלאים]] ו[[המפלגה למלחמה בבנקים]].
 
בנוסף לכך, התגברה ההתמרמרות על ה[[שחיתות]] וקלקול המידות בקרב השלטון והמערכת הפוליטית בארץ. [[הכנסת]] ספגה ביקורות קשות עקב מספר חברי כנסת שנחקרו ב[[משטרה]] ואף הועמדו לדין. הזעם והתסכול מהמפלגות הקיימות באו לידי ביטוי במלוא חריפותם בהצבעה של אזרחים רבים ובהם צעירים ל[[מפלגת גיל|מפלגת הגמלאים]], הצבעה שכפי הנראה נבעה גם ממחאה.