סלימון ברזאני – הבדלי גרסאות

התחנך ולמד תורה מפי סבו, חכם ראובן, ורכש השכלה כללית יחד עם השפה ה[[טורקית]] והשפה ה[[ערבית]] על ידי מורים פרטיים. בהיותו כבן 18 נשלח ללמוד תורה ב"[[מדרש בית זלכה]]" שב[[בגדאד]]. שם למד במשך כשנתיים יחד עם הרב [[יעקב מוצפי]] ואחרים. לאחר מכן קיבל [[סמיכה לרבנות]] ו[[שחיטה]]{{הערה|למרות הסמכתו לשחיטה, כמעט ולא עסק בה.}} מהרב [[עזרא דנגור]], רבה של בגדאד.

בשנת [[1924]] ([[ה'תרפ"ד]]) נבחר לכהן כ"[[חכם באשי]]" והסמכות התורנית-רוחנית של [[מוסול]] ואזור צפון עיראק. במשרה זו, שכונתה בפי התושבים ״אל"אל חכם״חכם", כיהן במשך 26 שנים עד שנת [[1951]] ([[ה'תשי"א]]). על משרתו לא קיבל משכורת, והתפרנס מחנות קטנה שהייתה בבעלותו. למעט שלוש שנים האחרונות לכהונתו, כשהוחל בעיראק חוק ארגון מערכת השיפוט הדתי, ומשכורתו שולמה לו מטעם משרד המשפטים העיראקי.

בשנת [[1951]] ([[ה'תשי"א]]) [[עלה לישראל]], ושימש כרב ב[[מעברה|מעברת]] טירה הדרומית, בה התגוררו רוב יוצאי מוסול.