בלאק אנד טאנס – הבדלי גרסאות

בשל הכשרתם המשטרתית החלקית, שירתו ה"בלאק אנד טאנס" בעיקר בתפקידי עזר, כמו ליווי, סיור, תגבור ושמירה, כמו גם פיזור מהומות. נשקם, רובים ומקלעים, אף הוא איפיין כוחות צבא יותר מאשר משטרה. עם בואם לאירלנד, רוכזו אנשי ה-RIC במספר קטן יותר של בסיסים, כדי להקל על הגנתם, והבלאק אנד טאנס נטלו חלק חשוב בשמירה על אותם בסיסים. כן ערכו הבלאק אנד טאנס סיורים ממונעים ברחבי אירלנד, כדי לנסות ולהצר את צעדי ה-IRA. אף על פי שאירלנד הייתה באותם ימים טריטוריה בריטית, הם התנהגו לעתים יותר כצבא כיבוש, המפעיל טרור נגדי, מאשר ככוח משטרה, התנהגות שכללה התבטאויות מזלזלות כלפי האירים ה"ילידים", רבים מהם נהגו להשתכר, לדבר בלשון גסה וכיוצא באלה. לעיתים הגיע התנהגות זו עד כדי טרור נגדי. גם המשמעת בקרבם, בתקופה הראשונה לפעילותם, לא הייתה הדוקה. לעתים, בעת שספגו אבדות בנפש, הם נקמו באוכלוסייה האירית האזרחית. כך לדוגמה, ב-20 וב-21 בספטמבר, לאחר הריגת מפקד מקומי של ה-RIC, אירוע בו נפצע גם אחיו, פשטו הבלאק אנד טאנס על העיירה בולבריגן (Balbriggan), כ-32 ק"מ צפונה מדבלין. הם הרגו שני חשודים בהשתייכות ל-IRA, בזזו וגרמו נזק רב לארבעה מבני ציבור, וכן הרסו 19 בתים פרטיים ומפעל אחד (שהיה בבעלות אנגלית). 30 בתים נוספים ניזוקו. בנובמבר 1920, בתגובה לחטיפת והריגת שני אנשי ה-RIC, הבלאק אנד טאנס הטילו מעין [[מצור]] על העיירה [[טראלי]] (Tralee) שב[[מנסטר]]. הם מנעו אספקת מזון למשך כשבוע, הרגו שלושה אזרחים, סגרו את בתי העסק, הציתו מספר בתים וכן את בתי העסק הקשורים בדרך זו או אחרת ל-IRA. בסיומו של אותו שבוע הגיעה העיירה עד לסף הרעב. בסתיו 1920, בשני מקרים נפרדים, הוצתה המחלבה ב[[אבידורני]] שבמנסטר, וכמה שבועות אחר כך, הוצתו כמה בתים בכפר.