היסטוריה של איחוד האמירויות הערביות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
הרחבה |
||
שורה 4:
כמה פלישות וקרבות עכובים מדם התרחשו לאורך קו החוף הנוכחי של האמירויות, כאשר [[האימפריה הפורטוגזית|הפורטוגלים]], תחת הנהגתו של [[אפונסו דה אלבוקרקי|אלבוקרקי]], פלשו לאזור. עימותים בין הקהילות המקומיות לבין הבריטים הובילו לפשיטות בריטיות על ראס אל-ח'ימה ב[[1819|1809]] ושוב ב[[1819]], והמחלוקת נפתרה לבסוף ע"י סדרת הסכמים של הבריטים מול ההנהגה המקומית ב[[1820]]. הסכמים אלו נתנו למקום את הכינוי "חוף שביתת הנשק", וכמו כן, ב"הסכם השלום הימי הנצחי", שנחתם ב-[[1853]], החלה תקופה של שלום ושגשוג יחסיים לאורך החוף - מה שנמשך עד [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]], עם התמוטטות הסחר ב[[פנינה|פנינים]], שהוביל לקשיים משמעותיים בקרב קהילות החוף.
החלטה בריטית, שננקטה בתחילת [[1968]], לסגת ממעורבותה במדינות "חוף שביתת הנשק", הובילה להחלטה להקים פדרציה. ההחלטה סוכמה בין שני השליטים המשפיעים ביותר: [[שייח'|שייח]] [[זאיד בן סולטאן אאל נהיאן]] מאבו דאבי ושייח [[ראשיד בן סעיד אל מקטום]] מדובאי. השניים הזמינו מנהיגים מקומיים נוספים להצטרף לפדרציה. בשלב מסוים נראה היה כי [[בחריין]] ו[[קטר (מדינה)|קטר]] יצטרפו גם הם לאיחוד, אך בסופו של דבר הן החליטו על [[עצמאות]] נפרדת.
כיום, איחוד האמירויות הערביות הוא מדינה [[מודרניות|מודרנית]] המייצאת [[נפט]] ובעלת כלכלה מגוונת מאוד, כאשר דובאי בפרט מתפתחת למרכז עולמי של [[תיירות]], [[קמעונאות]] ו[[פיננסים]], וכן היא ביתו של [[בורג' ח'ליפה|הבניין הגבוה בעולם]], וה[[נמל]] הגדול ביותר מעשה ידי אדם.
== כותרת ==
| |||