איליה קפיטולינה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 62:
שאלת הנוכחות היהודית בירושלים ובמרחב הכפרי מסביבה היא שאלת מפתח בניסיון לבדוק את החיים ביהודה לאחר חורבן הבית. ישנן כמה עדויות מהן ניתן להסיק כי במרחב הכפרי של ירושלים חיו יהודים.
* '''פפירוס מורבעת 114''' – בתעודה זו הלווה היה יהודי שהגיע ממקום כלשהו שהיה בטופרכיה המכונה "אורינה" (Orine, בעברית: "ההר") שהחליפה את טופארכיה "ירושלים", בעוד שהמלווה היה חייל מ[[הלגיון העשירי פרטנסיס]] שישב ב"ירושלים". המסקנה המתבקשת היא שהלווה התגורר באחד הכפרים באוריינה, כלומר בהרי ירושלים ("הטופרכיה ההררית"). התעודה מתוארכת לשנת 115 לספירה.{{הערה|1=Hannah M. Cotton and Werner Eck, P. Murabba 'at 114 und die Anwesenheit römischer Truppen in den Höhlen des Wadi Murabba 'at nach dem Bar Kochba Aufstand, ZPE 138, 2002, pp. 173-183}}
* '''מחקר על עיר הקברים מסביב לירושלים''' - במחקר שערכו עמוס קלונר ובועז זיסו עולה כי בעשרים מערות נמצאו חפצים המצביעים על המשך הקבורה על ידי יהודים לאחר המרד הגדול, ולדעתם נראה כי היהודים המשיכו לקבור מתים מסביב לירושלים עד מרד בר כוכבא.{{הערה|1= קלונר עמוס וזיסו בועז, עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני, ירושלים : יד יצחק בן צבי 2003, עמ' 69-70.}} פרופ' חנה כותן מסיקה ממחקר זה כי היהודים המשיכו לגור בירושלים ובאזור שסביב לה עד דיכוי מרד בר כוכבא.{{הערה|1= H. M. Cotton,, 'The Bar Kokhba Revolt and the Documents from the Judaean Desert: Nabataean Participation in the Revolt (P. Yadin 52)',in 'Bar Kokhba reconsidered', Peter Schfer (editor), Tibingen: Mohr: 2003. pp. 137-140, and notes 22, 34.}} יובל שחר ערער על הקביעה שלה וטען כי התעודה מצביעה על כך שיהודים חיו בטופארכיה Orine, ואין לדעת עד איפה היא השתרעה. בנוסף הוא טען שיש להיזהר מהסקת מסקנות על פי תעודה אחת. וכן שהקבורה בירושלים יכולה להצביע על המשך קבורה בקברי אבות. לדעתו היישוב היהודי במרחב ירושלים התרוקן כליל לאחר המרד הגדול.{{הערה|1= שחר יובל, 'תוצאות מלחמת החורבן באזור ירושלים – העדות הארכאולוגית', [[חידושים בחקר ירושלים]] 9, 2003, עמ' 119-121}}
* '''היישוב הכפרי בשועפט''' - בשנת 2006 נחפר יישוב יהודי בשועפט, תחת ניהולה של רחל בן נתן, שהוקם לאחר מרד החורבן ביוזמת השלטונות הרומאיים, ומראה כי אזור ירושלים (באותו הזמן Orine) לא התרוקן כליל מאוכלוסייה יהודית בעקבות החורבן. על פי העדויות הארכאולוגיות אשר נחשפו באתר ניכר כי אוכלוסיית המקום הייתה אוכלוסייה יהודית אמידה, וכי מדובר ביישוב היהודי הגדול ביותר מתקופה זו אשר נחשף בקרבת ירושלים. מכיוון שהמטבעות המאוחרים ביותר שזוהו הם מתקופת אדריאנוס ולא נמצאו באתר מטבעות בר כוכבא, הניחה החוקרת כי יישוב זה ננטש לפני מרד בר כוכבא.{{הערה|1= בר נתן רחל וסקלר-פרנס דבי, 'יישוב יהודי באורינה בין שתי המרידות', חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה: קובץ מחקרים, עורכים: יוסף פטריך, דוד עמית , ירושלים 2007–2008, עמ' 54–56 ； : Hannah M. Cotton, 'The administrative background to the new settlement recently discovered near Giv’at Shaul, Ramallah-Shu‘afat road' בתוך: חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה : קובץ מחקרים, עורכים: יוסף פטריך, דוד עמית , ירושלים 2007–2008, עמ' *12-18. ביכובסקי גבריאלה, 'ממצא המטבעות מהחפירות בשועפט (גבעת רחל) סיכום ראשוני'', חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה : קובץ מחקרים, עורכים: יוסף פטריך, דוד עמית , ירושלים 2007–2008, }}
שורה 128:
הנחה שהושמעה על ידי החוקרים ונסן ואבל, והתקבלה חלקית אצל רוב החוקרים, מציעה כי המחנה הרומאי עבר שינויים בגודלו ומיקומו בהתאם לצורכי הלגיון, כך שמאז החורבן ועד מרד בר כוכבא השתרע המחנה על פני העיר העליונה, לאחר [[135]] שטחו התכווץ למחצית, ושוב, במהלך המאה השלישית, משנטש הלגיון את העיר ועבר לבסיסו ב[[אילת]], התכווץ עוד. החוקרים מסכימים כי המחנה היה יוצא דופן מאחר שהוקם על חורבות עיר קיימת והפך למרכזה של קולוניה, סביב מחנה הלגיון הוקמו השכונות האזרחיות.
קיימת גם תאוריה אחרת לגבי מיקום מחנה הלגיון, אם כי הנושא עדיין נתון במחלוקת. החוקרת [[אילת מזר]] פרסמה לראשונה את ממצאי החפירות של סבה, הארכאולוג [[בנימין מזר]], באזור ה"עופל" והפינה הדרום-מערבית של הר הבית. בהסתמך על הממצאים שם, הכוללים אלפי לבנים ורעפים המוטבעים בחתימות הלגיון, שנמצאו במבנים המקוריים ולא בהריסות, ההשערה החדשה של מזר וכמה חוקרים אחרים היא שמחנה הלגיון הועבר בשלב מסוים למרגלות הר הבית, נקודה רגישה שזקוקה להגנה, שגם השתלבה בבניית העיר החדשה. זו גם הסיבה, לפי דעה זו, למיעוט הממצאים בגבעה המערבית באזור מגדל דוד.{{הערה|1=מזר, א., 'מחנה הלגיון העשירי למרגלות הפינה הדרומית-מערבית של מתחם הר-הבית בירושלים', בתוך: פאוסט, א., ברוך, א., (עורכים), [[חידושים בחקר ירושלים]] – דברי הכנס החמישי, רמת-גן תש"ס, עמ' 52–67 ; אילת מזר 'בית המרחץ הרומי-ביזאנטי למרגלות הכותל המערבי של מתחם הר הבית', [[חידושים בחקר ירושלים]] ו, (תשס"א), 2001, עמודים 87–102. ; ראו גם: מזר, ב., "חפירות ארכאולוגיות בירושלים העתיקה – סקירה ראשונה על חפירות תשכ"ח", ארץ ישראל 9 (תשכ"ט), עמ' 161–174 ; מזר, ב., "החפירות הארכאולוגיות ליד הר הבית – סקירה שנייה, עונות תשכ"ט- תש"ל", ארץ ישראל 10 (תשל"א), 84-83 '; עמ' 1–33 ; מזר, ב., "החפירות ליד הר-הבית", קדמוניות 3–4 (תשל"ג), עמ 83–84 ; Mazar, B., The Excavations in the Old City of Jerusalem, Preliminary Report of the First Season, 1968, Jerusalem 1969; Mazar, B., The Excavation in The Old City of Jerusalem Near the Temple Mount, Preliminary Report of the Second and Third Seasons 1969-1970, Jerusalem 1971; Mazar, B., The Mountain of the Lord, New-York 1975, p. 88-92, 232-243. בן- דב, מ., חפירות הר הבית בצל הכתלים ולאור התגליות, ירושלים 1982, עמ' 206-185}}
====מקדשים====
שורה 215:
* אריה קינדלר, האם נוסדה העיר אליה קפיטולינה לפני מלחמת בר כוכבא או אחריה? – שתי הוכחות נומיסמטיות, בתוך [[חנן אשל]] ו[[בועז זיסו]] (עורכים), '''חידושים בחקר מרד בר כוכבא''', רמת גן, תשס"א, עמ' 5–9
* [[יורם צפריר]], [http://www.ybz.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=4620704#154.4889.3.none הטופוגראפיה והארכאולוגיה של איליה קפיטולינה], בתוך: יורם צפריר שמואל ספראי (עורכים), '''ספר ירושלים: התקופה הרומית והביזנטית''', עמ' 142
*[[עמוס קלונר]] ו[[בועז זיסו]], "[http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/BIU-Kloner_and_Zissu-Jerusalem_Eastern_Cardo.pdf מחלף הקרדו המזרחי והדקומנוס של איליה קפיטולינה]", בתוך: אייל ברוך ואחרים (עורכים), '''[[חידושים בחקר ירושלים]]''' י"ב, אוניברסיטת בר-אילן, 2012, עמ' 385–401
* [[נחמן אביגד]], '''העיר העליונה של ירושלים''', ירושלים: הוצאת שקמונה, 1980.
* [[דן בהט]], '''אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים''', ירושלים: [[הוצאת כרטא]], 1994.
| |||