דמוקרטיה ישירה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת שווייץ כדוגמא לדמוקרטיה ישירה בימנו |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: אידיאל, לעיתים |
||
שורה 40:
==ניהול החברה כולה בדמוקרטיה ישירה==
הוגים אנרכיסטים טענו בעבר כי קהילות אמורות לנהל את חייהן בעצמן על ידי דמוקרטיה ישירה. ניהול החברה כולה בשיטה זו, היה
במקביל להתקדמות הטכנית, התפתחה בעולם המערבי, אכזבה ממשטרי הנציגים (או ממשטרי הדמוקרטיה הייצוגית).
שורה 61:
*'''ייצוג''' - פרטים הנבחרים לכהונה בדמוקרטיה נציגותית נוטים שלא לייצג מבחינה דמוגרפית את קהל הבוחרים שלהם. רובם נוטים להיות עשירים יותר, יש ייצוג יתר לזכרים, ולפעמים יש ייצוג יתר לקבוצה שמהווה רוב בהיבטים כמו בגזע, קבוצה אתנית, או דת (בהשוואה למדגם אקראי באוכלוסייה). בחברה המורכבת משכבות, בחירות על פי מחוזות עשויים להקטין, הטיות כאלה. דמוקרטיה ישירה תייצג את האנשים באופן מובנה, בהנחה שכולם יכולים להצביע.
*'''התנגשות אינטרסים''' - האינטרסים של נציגים נבחרים אינם בהכרח חופפים לאינטרסים של בוחריהם. דוגמה לכך היא
*'''נטייה לשחיתות''' - ריכוז הכוח הוא חלק מובנה בממשלה ייצוגית. בחלק מהמדינות בהן יש דמוקרטיה כזאת יש נטייה ליצירת שחיתות. בדמוקרטיה ישירה, האפשרות לשחיתות קטנה יותר.
שורה 82:
*'''זמן וכסף''' - כדי לשמוע דעות שונות של אנשי מקצוע בתחום הנתון ושל אחרים, כדי לבדוק את ההחלטה על כל צדדיה ועוד צריך להשקיע זמן וכסף רב. ללא תהליך כזה, עלולים להיחקק חוקים חפוזים ולא ראויים, שלא תואמים את ערכי הדמוקרטיה. לרוב הציבור אין את הזמן הנדרש כדי להשתתף בתהליך, ברמת כל העם.
* '''מדיניות''' - התנגדות נוספת היא כי נושאי מדיניות הם כה מסובכים עד כי רוב מוחלט של הבוחרים אינו מבין אותם, כפי שהנציגים מבינים. טיעון זה נסתר בכך
* '''ביטחון וסיווג''' - קיימת טענה כי אין אפשרות לדון בנושאים רגישים או מסווגים מבחינה ביטחונית בפני כל הציבור, כי ייתכן ואלמנטים בו ישאפו להיעזר בנגישות המידע לצורך הפלת המשטר או סיוע לאויביה מבחוץ. על כן עדיף כי רק קומץ נבחר יעסוק בנושאים רגישים אלו כי ניתן לפקח עליהם ביתר קלות. פתרון אפשרי בדמוקרטיה הישירה לקבל ההחלטות בנושאים רגישים כאלו הוא בחירת חבר של מומחים (בתנאי שמומחים אלו כפופים למנגנון הדמוקרטיה הישירה) אך אז כבר נוצר מעבר חלקי לדמוקרטיה ייצוגית.
|