כלכלת שוק – הבדלי גרסאות

נוספו 10 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
בוט החלפות: לעיתים, \1ליניארי
מ (שוחזר מעריכות של 46.116.213.132 (שיחה) לעריכה האחרונה של אלי גודין)
מ (בוט החלפות: לעיתים, \1ליניארי)
במקרה שהוא יחליט להעלות מחירים או להוריד את האיכות, המעמד המונופוליסטי שלו יפגע ויכנסו לשוק מתחרים שישברו לו את המונופול.
מונופול רגולטורי לעומת זאת הוא מונופול שפועל בשוק לא חופשי ויכולתו לשמור על המעמד המונופוליסטי שלו היא בזכות רגולציות שמונעות כניסת מתחרים. מכיוון שהרגולציה מונעת תחרות, אין לו כל אינטרס לספק מוצרים איכותיים יותר וזולים יותר. במקרה שהוא יחליט להעלות מחירים או להוריד את האיכות, המעמד המונופוליסטי שלו לא יפגע, והרווחים שלו יעלו.
על מונופול בשוק החופשי אמר [[אדם סמית]], אבי הכלכלה הקלאסית: ""יש אומרים שרק לעתיםלעיתים רחוקות אנו שומעים על התאגדויות של מעסיקים, ואילו על התאגדויות של פועלים אנו שומעים לעתיםלעיתים קרובות. אך כל מי שמדמה בנפשו על סמך דברים אלה, שהמעסיקים מתאגדים רק לעתיםלעיתים רחוקות הריהו בור בהוויות העולם כשם שהוא בור בעניין הזה. בכל מקום ובכל זמן שוררת בין המעסיקים כמין התאגדות אילמת, אך מתמידה וקבועה, שלא להעלות את שכר העבודה למעלה משערו המקובל … אדרבה, אנו שומעים על התאגדות זו לעתיםלעיתים רחוקות בלבד מפני שהיא מצב העניינים הרגיל, ואפשר לומר הטבעי."{{הערה|1=אדם סמית, עושר האומות פרק ח' (בעברית בהוצאת מוסד ביאליק והאוניברסיטה הפתוחה, 1996) }}
אולם למרות ההתאגדויות של המעסיקים, קיומו של שוק חופשי מביא לכך שאם ה[[קרטל]] מביא רווחים גבוהים למשתתפים בו, יכנסו לשוק הזה מתחרים חדשים שישברו את הקרטל.
 
 
טענה זו נסמכת בין השאר על מחקריהם של כהנמן ו[[עמוס טברסקי|טברסקי]] שעליהם קיבל [[דניאל כהנמן|כהנמן]] פרס נובל בכלכלה ב-2002 . מתנגדי מודל השוק החופשי ראו במחקרים הוכחה ל[אי]תקפות תורת השוק, והיותה "אידאולוגיה" ולא מדע.
ב- 1979, פרסמו '''הפסיכולוגים''' דניאל כהנמן ועמוס טברסקי את המאמר "תורת הסיכויים: ניתוח קבלת החלטות בתנאי סיכון". במאמר זה, המבוסס על ניסוי מבוקר עם אנשים, הראו המחברים שהיחס בין סיכון לסיכוי הוא לא לינאריליניארי. האדם ייטה לקחת סיכונים גבוהים מאוד בסכומים קטנים ולא ירצה לקחת סיכונים מחושבים בסכומים גדולים.
אמנם העובדה שהאדם הממוצע שונא סיכון הייתה ידועה עוד קודם ועליה מבוסס כל ענף הביטוח, אולם לא מעט אנשים המתנגדים לכלכלת שוק רואים במחקר של כהנמן הוכחה לאי תקפות השוק החופשי.
מתוך מחקריו, יחד עם טברסקי עלה הצורך להקים ענף אקדמי חדש, "כלכלה התנהגותית" ו"כלכלה ניסויית" שבהם ייבחנו ההשערות של הוגי הכלכלה בניסויים מבוקרים.