ברטראנד ראסל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אידיאל, לעיתים
שורה 28:
ראסל נולד בשנת [[1872]] ב[[מחוז מונמאות']] שב[[ויילס]] למשפחה ליברלית ומשפיעה מן ה[[אצולה]] הבריטית. בגיל ארבע כבר היה [[יתום]] מאב ואם, ועבר לגור אצל סבו וסבתו, ביחד עם אחיו, פרנק. שנתיים אחרי כן מת גם סבו, [[ראש ממשלת בריטניה]] לשעבר [[ג'ון ראסל, רוזן ראסל הראשון]]; סבתו הייתה לדמות הדומיננטית במשפחתו{{הערה|[http://russell.mcmaster.ca/~bertrand/ גלריית ברטראנד ראסל (אנגלית)]}}.
 
בהתבגרותו היה ראסל בודד מאוד, והוא סיפר שלעתיםשלעיתים קרובות שקל [[התאבדות|להתאבד]]{{הערה|The Autobiography of Bertrand Russell, p.38}}. שתי נקודות אור בחייו היו [[שירה]] (ובפרט שיריו של [[פרסי ביש שלי]]) ו[[מתמטיקה]].
על אהבתו למתמטיקה סיפר ראסל כך: "בגיל 11 התחלתי, בהנחיית אחי, לקרוא את "[[יסודות (ספר)|היסודות]]". זה היה אחד האירועים הגדולים בחיי, מסנוור כ[[אהבה]] ראשונה. לא תארתי לעצמי שיש בעולם משהו ערב כל-כך. מאותו רגע, ועד שנתי ה-38 (עת סיימתי לכתוב את [[פרינקיפיה מתמטיקה (ראסל)|פרינקיפיה מתמטיקה]] עם [[אלפרד נורת' וייטהד|וייטהד]]), מתמטיקה הייתה העניין המרכזי והמקור העיקרי לאושר בחיי".
 
שורה 56:
===שנותיו המאוחרות ומותו===
[[קובץ:Bust Of Bertrand Russell-Red Lion Square-London.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסל לזכרו של ראסל ב[[רד ליונס סקוור]] שב[[לונדון]]. הפסל נתרם על ידי ועדה בראשות ה[[פילוסוף]] [[אלפרד ג'ולס אייר]]]]
לאחר מלחמת העולם השנייה הפך ראסל לדמות ציבורית ידועה ברחבי [[העולם המערבי]]. הוא הביע את דעותיו בנושאים שונים, שלחלקם לא היה קשר ממשי עם עבודתו הפילוסופית. הוא התראיין בטלוויזיה, כתב מאמרים ל[[כתב עת|כתבי עת]] פופולריים, וספרו "[[תולדות הפילוסופיה המערבית (ספר)|תולדות הפילוסופיה המערבית]]" הפך לרב מכר, ולמקור ההכנסה העיקרי שלו למשך שארית חייו. בשנת [[1949]] קיבל את אות [[מסדר ההצטיינות]]. בשנת [[1950]] הוענק לו [[פרס נובל לספרות]], "כאות הוקרה על כתביו המגוונים והמשמעותיים שבהם דגל באידאליםבאידיאלים הומניטריים ובחופש מחשבה".
 
בשנת [[1952]] התגרש ראסל בשלישית, ונשא לאישה את ידידתו אדית פינץ', שהייתה [[מורה]] ל[[ספרות אנגלית]]. בנו של ראסל, קונרד, ניתק קשר עם אביו בעקבות הגירושין, עד לשנת [[1968]].
שורה 106:
בהשראת תורת התאורים המיידעים, ראסל הציג את תורת האטומיזם הלוגי, לפיה הלוגיקה משמשת לאנליזה שמטרתה סילוק יישים מיותרים, ברוח [[התער של אוקהם]]. יש לנסות להחליף כל מושג במשפט בקונסטרוקציות לוגיות המתבססות על מושגים פשוטים יותר - המורים על יישים פשוטים ובלתי תלויים בהכרה האנושית. יש להפריד את הסדר והתכונות מהיישים עצמם ולהמירם במבנים לוגיים, כך למשל [[עוצמה (מתמטיקה)|מספר מונה]] איננו יש, אלא התאמה חד-חד ערכית בין קבוצות.
 
סילוק היישים המיותרים נעזר בהיותה של הלוגיקה לשון אידאליתאידיאלית, בניגוד ללשון היום-יומית. משפט אטומי, שאינו כולל דבר מלבד שם ופרדיקט כמו "דני נמוך", הוא משפט המורה על עובדה פשוטה. העובדות קודמות למשפטים המתארים אותן.
<br>
 
שורה 116:
 
===אתיקה===
ראסל טען בתקיפות שה[[אתיקה]] אינה חלק מתחום הפילוסופיה, ועמדותיו המוסריות אינן חלק ממשנתו הפילוסופית. עם זאת, לעתיםלעיתים קרובות הביע דעות בנושאים אתיים. עמדותיו בתחום זה הושפעו רבות מעמדותיו של [[ג. א. מור]]. ראסל האמין שה[[טוב]] וה[[רע]] הם [[אבסולוטיזם מוסרי|אבסולוטיים]], אבל ניתן לקבוע מה הם רק באמצעות [[אינטואיציה]]. (ראו גם: [[כשל נטורליסטי]])
 
==עמדותיו==