כדור פורח – הבדלי גרסאות

התיעוד ההיסטורי הראשון של בלון המסוגל לשאת נוסעים, הוא בלון בו נעשה שימוש באוויר חם לצורך [[עילוי (כוח)|עילוי]]. הוא נבנה על ידי האחים ז'וזף-מישל וז'אק-אטיין [[מונגולפייה]] מהעיר אנונה שב[[צרפת]], בנים למשפחה של יצרני [[נייר]]. הם שמו לב לתופעת העילוי של חלקיקי אפר מעל [[אש]], והתחילו לשחק עם שקיות נייר מרחפות מעל להבות. לאחר מכן החלו לנסות בלונים גדולים יותר, תחילה לא מאוישים ולאחר מכן עם חיות. ב-[[1783]] הם הרגישו בטוחים דיים לנסות טיסה מאוישת. בתחילה הורה המלך [[לואי ה-16]] שהטייסים הראשונים יהיו פושעים מורשעים, אולם פיזיקאי צעיר בשם ז'אן פרנסואה פילאטר דה רוזייר ביחד עם המרקיז פרנסואה ד'ארלנדה ביקשו לקבל את הכבוד להיות הראשונים. בעזרת כדור שנפחו כ-2,200 [[מטר מעוקב]] הם הצליחו לטוס במשך כ-25 דקות למרחק של 9 ק"מ ובגובה של כ-100 מטר מעל [[פריז]].

 

 

==עקרון הפעולה==