טבח סברה ושתילה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←18-17 בספטמבר: כותרת |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←16-15 בספטמבר: כותרת |
||
שורה 14:
בשתילה התנהל ויכוח בין כמה מה[[מוח'תאר]]ים לבין הצעירים שירו על כוחות צה"ל. הזקנים ניסו לשכנע אותם להפסיק לירות, מחשש מפני ההפגזה הנגדית של צה"ל, ושכדאי להיכנע במהירות כדי לחסוך קרבנות. אולם הצעירים המשולהבים מרצח ג'ומאייל המשיכו לירות, בעוד תחנת השידור של ארגון ה"[[מוראביטון]]" מעודדת אותם להמשיך להילחם. חיילים של צבא לבנון שישבו סביב הכניסה לשתילה, העדיפו להסתתר בקומת הקרקע של בניין החפ"ק.{{הערה|שם=מלחמת שולל 322}}
===
טיהור מחנות הפליטים מלוחמים פלסטינים הוטל על כוחות הפלנגות.
בבוקר ה-15 בספטמבר, בדרכם לחפ"ק שהועתק לגג של בניין מעל [[מחנה הפליטים שתילה]], הציע שגיא לשר הביטחון שישראל תנתק עצמה מהפלנגות, אולם שרון דחה את הרעיון. על הגג, חזר שרון על הוראתו להכניס את הפלנגות למחנות הפליטים "תחת פיקוד צה"ל".{{הערה|אהוד יערי, זאב שיף, '''מלחמת שולל''', עמ' 319.}}
בשעה 16:00 בלשכת סגן הרמטכ"ל, [[משה לוי]], העיר עוזר ראש אמ"ן שהמוסלמים סבורים שכניסת צה"ל לביירות חיונית כדי להגן עליהם מפני הפלנגות. בשעה 18:00 הפיץ אגף המודיעין מסמך סודי שבין היתר קבע שכניסת צה"ל לעיר תורמת להגנה על המוסלמים מפני פעולות נקמה אפשריות של הפלנגות.{{הערה|שם=מלחמת שולל 322}} בשעה 20:00 דן אלוף פיקוד צפון, [[אמיר דרורי]], עם מפקדי הפלנגות וסיכם עמם שיעמידו כוח משמעותי לפעולה במחנות הפליטים ושיכנסו מכיוון מחנה שתילה. אלה הבטיחו שיוכלו לפרוץ למחנות למחרת בבוקר ודרורי הזהיר אותם שאין לפגוע באוכלוסיה אזרחית. יחד עם זאת, ביקש דרורי מנציג צבא לבנון שיקחו את המשימה הזאת על עצמם, אולם הוא סירב.{{הערה|שם=מלחמת שולל 323|אהוד יערי, זאב שיף, '''מלחמת שולל''', עמ' 323.}}
===16 בספטמבר=== למחרת בבוקר, ה-16 בספטמבר, בעת דיווח של הרמטכ"ל, [[רפאל איתן]], בלשכת שר הבטחון, העיר שרון: "למחנות הייתי מכניס את הפלנגות". הרמטכ"ל העיר לעומת זאת: "מפעפע בהם רגש נקם ויכולים להיות שם נחלי דם".{{הערה| הפלנגות החלו להיכנס למחנות הפליטים סברה ושתילה אחרי השעה 18:00, בפיקודם של מישל זווין, מארון משעלני וקצין נוסף המכונה "פול". הם התפצלו לחוליות ונכנסו לשתילה מהכניסה הדרומית ומסוללת העפר שממערב, תוך ירי מתמיד. מרגע שנכנסו לסמטאות, נעלמו מעיניו של קצין המודיעין של האוגדה, שעקב אחריהם במשקפת מגג החפ"ק. באותו הזמן,
|