וילהלם שטייניץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 68:
בשנת 1873 חל שינוי במשחקו. הוא נתן תשומת לב רבה למה שאנו קוראים היום סגנון עמדתי: מבנה הרגלים, המרחב, מאחזים לפרשים וכדומה. גישה חדשה זו נשאה פירות מידיים כאשר סייעה לשטייניץ לנצח בתחרות על בווינה בשנת 1873, עם רצף של 16 ניצחונות. שטייניץ נכנס במתכוון לעמדות קשות להגנה כדי להדגים את עליונות התאוריות שלו; כמו כן הראה ששיטותיו עשויות להיות בסיס להתקפות מוחצות.
 
ב-1886 שיחק שטייניץ מול צוקרטורט בהתמודדות הראשונה על אליפות העולם, והיה ברור ששטייניץ משחק ברמה אחרת. הגם שצוקרטורט היה לפחות שקול לשטייניץ בכח ההתקפי, שטייניץ סיכל את תמרוניו בקלות יחסית. התוצאות של שטייניץ במחצית הראשונה של הדו-קרב היו חלשות כי לעתיםלעיתים לא השכיל לממש את היתרונות העמדתיים כהלכה (למשל במשחק השלישי) אך בהדרגה התגבר על טעויותיו וסיים בניצחון משכנע (+10 -5 =5).
 
אף על פי ששינה את סגנון משחקו כדי לפתח ולהדגים את גישתו החדשה לאסטרטגיה של השחמט, שטייניץ שימר את יכולתו להתקפות מבריקות עד לסיום הקריירה שלו. בשנת 1895 לדוגמה, בתחרות הייסטינגס (כאשר היה בן 59) הוא זכה בפרס היופי עבור משחקו מול ברדלבן כאשר בשלב מסוים במשחק הפקיר שטייניץ במתכוון את כל הכלים שלו לצורך ההתקפה הסימולטנית על מלך היריב.