הבדלים בין גרסאות בדף "ניקוד העברית בת ימינו"

מ
בוט החלפות: לעיתים
מ (הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון))
מ (בוט החלפות: לעיתים)
'''ניקוד העברית בת ימינו''' הוא ה[[ניקוד]] המשמש בתמלילים של [[עברית ישראלית|העברית בת ימינו]]. הוא מבוסס על [[הניקוד הטברני]] שבו מנוקד ה[[תנ"ך]], אבל כלליו פשוטים ואחידים יותר.{{הערה|1=[http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/mavo/Pages/allodot.aspx החלטות האקדמיה בדקדוק], עמ׳ 12}}{{הערה|ד"ר ברק דן, [http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/SugyotBeIvrit/Pages/17101001.aspx על הניקוד] - הסבר כללי על הניקוד ותולדותיו, באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]}}
 
הניקוד משמש בעברית בת ימינו לשתי מטרות עיקריות: הראשונה - לסייע למי שמתקשה ב[[שפה]] ה[[עברית]], כגון [[ילד]]ים ו[[עולים חדשים]]; והשנייה - כאשר לכותב המילה יש חשש שהקורא לא יֵדַע לקרוא נכון את המילה, בין אם משום שהמילה אינה מוכרת (כגון מילים זרות) ובין אם משום שללא ניקוד, המילה נכתבת באופן זהה למילה אחרת ([[הומוגרף|הומוגרפיה]]). במקרה זה הניקוד יהיה לעתיםלעיתים קרובות חלקי. בהתאם לכך הניקוד נפוץ ב[[ספרי ילדים]], ב[[עיתון|עיתונים]] שמיועדים לעולים חדשים, וכן בספרי [[שירה]], שבהם הטקסט יכול להיות רב־משמעי.
 
== תולדות הניקוד ==
== הבדלים לעומת שיטת הניקוד הטברנית ==
ההבדלים העיקריים בין שיטת הניקוד בעברית בת ימינו לבין מולידתה, שיטת הניקוד הטברנית:
* בטברנית מילה המסתיימת בתנועה מרפה לעתיםלעיתים אות בג"ד כפ"ת הפותחת את המילה שאחריה
* בטברנית הניקוד תלוי בהטעמת המשפט. כך למשל המילה מים, שניקודה באמצע משפט בפתח, בסוף משפט באה על פי רוב בקמץ ("צורת הפסק").
* ניקודה של ה' הידיעה, וניקודן של אותיות השימוש בכ"ל פחות סדיר מבעברית בת ימינו. כך למשל לא תמיד יופיע דגש אחרי ה' הידיעה, בעיקר באות עם שווא.