תור (סדר) – הבדלי גרסאות

'''תור''' הוא שורה של אנשים (או עצמים אחרים) הממתינים לקבלת שירות. סדר קבלת השירות נקבע לפי קריטריונים שונים. הקריטריון המקובל ביותר הוא שסדר קבלת השירות הוא כסדר הכניסה לתור. בשפת העוסקים בנושא זה מכונה התור נרי"ר - [[נכנס ראשון יוצא ראשון]] (FIFO - First In First Out). לעתיםלעיתים ניתנת עדיפות לממתינים מסוימים, והם מוקפצים למיקום עדיף בתור.

מבחינה חברתית, תור הוא הסדר חברתי שבא לקבוע סדר צודק והוגן לקבלת שירות או מוצר שאספקתם מוגבלת (כלומר לא ניתן לספק אותו לכל הצרכנים מיד עם דרישתם). לעתיםלעיתים התור מנוהל בקפדנות על ידי נותן השירות, ופעמים אחרות מתקיים התור מתוך צייתנות של הממתינים בתור ל[[מנהג]] שנוצר, צייתנות שהפרתה פוגעת בסדר הציבורי.

הדוגמה של המתנה בתור לקופאי, היא דוגמה בנושא שאינו קריטי, אך בעיה זו קיימת במלוא חריפותה גם בתחומים קריטיים ביותר. דוגמה לכך היא תור הממתינים לניתוח, שיש בו הצלת חיים או הקלה רבה בסבלו של החולה. תור פירושו שהנכנס ראשון לתור זוכה ראשון לטיפול. לא הכול מסכימים לכך, ולכן לעתיםלעיתים מתפצל התור לשני מסלולים: מסלול שגרתי שבו יש המתנה בתור לפי הכללים המקובלים, ומסלול למועדפים, שלהם תור נפרד, בעדיפות על-פני כל הממתינים בתור הרגיל. הכניסה למסלול המועדפים נעשית באמצעות כסף, באופן רשמי (במקומות שבהם יש הגדרה ממוסדת של מסלול כזה), או באופן לא רשמי (באמצעות מתן שוחד{{הערה|1=ראו למשל [http://elyon1.court.gov.il/files/07/870/109/n06/07109870.n06.htm דנ"פ 10987/07], פסק דין מ 2 במרץ 2009, סעיף 1}}). כך גם נפוץ השימוש בגורמים מתווכים, "[[מאכער]]ים", לקיצור תורים בשירות הציבורי. ישנם הנמצאים מלכתחילה במסלול המועדפים, על-פי מעמדם: היותם נבחרי ציבור, חברותם במפלגה הנכונה וכדומה, כל מדינה ותרבות התור הנוהגת בה.