אמוראים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tomer T Bot (שיחה | תרומות) |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 1:
{{לשכתוב|פסקה=|1=ערך זה לוקה בחסר עצום, הוא מכיל רק את שמות התנאים ולא מפרט את כל הקורות בכל דור|נושא=יהדות|ללא קטגוריה=|נושא2=|NoCategory=}}
{{השתלשלות ההלכה}}
'''אַמוֹרָאִים''' (ביחיד '''אַמוֹרָא''') הם חכמי ה[[תלמוד]] שפעלו בתקופה שמתום חתימת ה[[משנה]] בידי [[רבי יהודה הנשיא]] ועד לחתימת ה[[תלמוד]] (המאות ה-3 עד ה-5 לספירה). האמוראים פעלו בשני מרכזים: ב[[ארץ ישראל]] וב[[בבל]]. לפניהם פעלו ה[[תנאים]] ואחריהם ה[[סבוראים]]. הכינוי "אמורא" שימש במקור לתיאור תפקיד שהיה קיים [[בית מדרש|בבית המדרש]] - ה"אמורא" שהיה מבאר את דברי החכם בפני הציבור - אך כבר בתקופת התלמוד הפך לכינוי כללי לחכמים. אמוראי בבל נקראים רב ואמוראי ארץ ישראל נקראים רבי. אמוראים אשר שימשו כל הזמן בשליחויות ומסעות בין ארץ ישראל ובבל מכונים
==היסטוריה==
ב[[ארץ ישראל]] היה המרכז התורני בתקופה זו ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] שב[[הגליל התחתון|גליל התחתון]], ואחר כך ב[[טבריה]]. ב[[בבל]] היה המרכז העיקרי ב[[ישיבת סורא]],
מספר האמוראים הידועים לנו עולה על שלושת אלפים, לפי מניין של חלק מהעוסקים ב[[ביוגרפיה תלמודית]]. בין האמוראים היו שהצטיינו בבקיאותם וכונו "סינַי", והיו שהצטיינו בחריפותם, כלומר ביכולתם להגיע, באמצעות הסקה לוגית, לפתרון של כל סוגיה שעלתה לדיון – אלה כונו "עוקר הרים" (להרחבה ראו "[[סיני ועוקר הרים]]").
| |||