סמכות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ חברה -> חברה (סוציוליוגיה) (תג) (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אידיאל, לעיתים
שורה 60:
במהלך ה[[היסטוריה]] האנושית יושמו סמכויות רבות ושונות, שנבעו מתנאים [[תרבות]]יים וארגוניים שונים. הסמכויות השונות אינן סותרות זו את זו בהכרח, ובמקרים רבים מחזקות זו את זו.
 
לעתיםלעיתים מסוימות הסמכויות השונות מתנגשות אחת בשנייה ומחייבות את האדם לבחור את נאמנותו.
 
===סמכות כוחנית פשוטה===
שורה 68:
 
===כריזמה===
[[כריזמה]] היא דפוס של סמכות, בו תכונות לא-פורמליות של אדם מסוים, הנובעות מהקרנת תכונות הנהגה כגון ביטחון עצמי, ידע נרחב וכו'. הכריזמה מובילה לכך שהאדם המציית מוותר מיוזמתו על קביעת דפוסי התנהגותו ומאמץ את החלטותיו של בעל הכריזמה. לעתיםלעיתים רבות נעשה שילוב של כריזמה עם מניעי סמכות נוספים.
 
===סמכות קבוצתית===
שורה 82:
סמכות דתית קשורה, למעשה, ביצירת סמכות לא אנושית, המכונה לרוב '''סמכות אלוהית'''. ברוב הדתות מחזיקים האלים בסמכויות אלוהיות, אך לא בכולן (כדוגמת הדת ה[[בודהיזם|בודהיסטית]] שבה אין סמכות דתית, או ה[[נצרות פרוטסטנטית|נצרות הפרוטסטנטית]], שבה הסמכות האלוהית ממשית פחות בהשוואה לדתות אחרות).
 
לעתיםלעיתים, בעיקר בתקופות קדומות יחסית, הסמכות האלוהית יוחסה לשליטים מסוימים, אשר היוו אלים בעצמם. שיטות כאלו היו נהוגות בממלכות עתיקות כגון [[מצרים העתיקה]].
 
=== סמכות נורמטיבית ===
שורה 90:
[[אצולה]] ו[[מלוכה]] הן סוג מסוים של סמכות, הנובע מקיומו של סדר חברתי שאין להפר אותו, בעיני המעורבים. האצולה והמלוכה, אשר לרוב נשענות על שילוב של סמכות מסורתית, דתית, כריזמתית וחוקית, מבוססות על יצירה של מעמדות העוברים בירושה, ויצירת חברה בה הניוד המעמדי נדיר.
 
אצולה ומלוכה היו נהוגות לעתיםלעיתים תכופות במהלך ההיסטוריה האנושית ועדיין קיימות במקומות מסוימים. שכבות אלו מייצגות את השלטון החילוני, ו[[משטר]]יהן מכונים [[מונרכיה]] ו[[פאודליזם]].
 
===סמכות חוקית===
שורה 104:
* [[הרשות המבצעת|המבצעת]]
 
אחת התוצאות של חברה המבוססת על חוקים היא הופעת רשויות שונות, שהחשובה שביניהן היא דעת הקהל המייצגת את הלכי הרוח של הרחוב ורצונותיו. לעתיםלעיתים עלולים לבלבל בין מושג זה לבין המושג רשות העיתונות והתקשורת.
 
בשל היותה של העיתונות נושאת יכולת הכוונה להתנהגות מסוימת, היא נחשבת לסמכות פופולרית, כי היא מניעה את דעת הקהל. לכן יש לה זכות קיום לצד שלוש הרשויות המסורתיות.
 
====הרשות הרביעית====
רעיון טוב הוא לתת לעיתונות, כרשות, מינוח מדויק יותר. דעת הקהל היא מילה נרדפת למונח רשות העיתונות, מכיוון שהיא מעניקה חסינות לאנשיה ולחבריה, דבר החסר לעיתונות בנסיבות יוצאות דופן ובמלחמות. על כן, המונח רשות, כפי שכינינו את עיתונות, הוא מגמה אידאליתאידיאלית יותר מאשר מציאותית.
 
באשר ליחסיה עם שלוש הרשויות מבחינת שוויון ואי שוויון, מניעה או הפחתת כוחה, הרי שזהו עניין שנוי במחלוקת, הנתון לוויכוח כמעט מתמשך עם הרשויות המסורתיות במדינה.
שורה 116:
'''סמכות [[מקצוע]]ית''' היא סמכות אשר נובעת מחלוקת הידע האנושי בין בני אדם שונים. כך, נוצרים פרטים מסוימים המיומנים בפעילות מסוימת, או בעלי השכלה מסוימת, המנצלים עובדה זו על מנת להחשיב את דעתם ופעולותיהם יותר מאשר הדיוטות בתחומם.
 
סמכות זו נובעת מתוך הסכמה חברתית כי הידע מזוהה אך ורק עם האדם אשר למד אותו באופן מסוים, הנקבע כנורמה על ידי החברה. לעתיםלעיתים קרובות סמכות מקצועית מעוגנת בחוק, אך לרוב היא גם סמכות הפועלת במישורים לא-פורמליים, הנובעים מתחושת בורות של ההדיוט.
 
המקרה הפרטי הנפוץ ביותר של סמכות מקצועית היא '''סמכות אקדמית''', אשר מקיימת [[מונופול]] מסוג מסוים על הידע האנושי. כך ידע אקדמי, ואדם בעל השכלה אקדמית, דורשים ציות לדעתם בתחום בו הם עוסקים.
שורה 138:
גישה אחת מתארת את המוסר כנובע מיחסי הכוחות בין בני האדם. גישה זו, הנובעת לרוב ממחקר [[סוציולוגיה|סוציולוגי]] של התפתחות האדם, גורסת כי יסודו של כל מוסר אנושי הוא למעשה כניעה לכוח. כך, לדוגמה, ציות לחוק המוסבר על-פניו במניעים מוסריים, נובע למעשה מהחשש לעונש, על ידי השלטון או הסביבה האנושית הבלתי-פורמלית.
 
גישה אחרת מתארת בעל סמכות מסוים, כמייצג של עקרונות המוסר, ומזהה בין שני הגורמים. גישה זו לעתיםלעיתים משלימה את הקודמת והיא הגישה הנפוצה ביותר ביחס לסמכות.
 
קיימות דוגמאות רבות לגישה המזהה סמכות עם מוסר, תופעה המשויכת לצורך של בעל הסמכות לעגן את כוחו בלגיטימציה מוסרית. בין הדוגמאות הן שלטון המכריז כי פגיעה בו, משמעה פגיעה בסדר החברתי, מנהיג [[לאום]] שפגיעה בו נתפסת כפגיעה כלאום, איש דת המעגן את סמכותו במוסר אלוהי, וכו'. הדוגמה הקיצונית לגישה זו היא הגישה ה[[פשיזם|פשיסטית]], המזהה סמכות עם טוב מוחלט.
שורה 204:
בתחום [[מדע המדינה]], מפורשת גישה זו בהגבלת הסמכות של המערכת הפוליטית, ובהפיכתה לכפופה לשלטון הציבור, אשר למעשה מפעיל סמכות על עצמו באופן עקיף. הביטוי הבולט ביותר לצורה האחרונה היא [[בחירות]].
 
ביטוי אחד של הבעייתיות בגישה זו הוא בכך שלאורך זמן נוצרים ארגונים המשותפים גושים חברתיים המייצגים "רוב" ו"מיעוט", שכן כל פרט שואף לקדם את האינטרס שלו, ויצירת קואליציה משרתת מטרה זו. מצב זה בעייתי שכן הוא נובע ישירות משיתוף הפעולה, אך למעשה, השיטה הליברלית יוצרת סמכות של הרוב על המיעוט. על מנת להימנע ממצב זה, לעתיםלעיתים נקבעים גבולות האמנה החברתית, ונוצר איזון מסוים בין היכולת של הרוב לסמכות, לבין תחרות פתוחה בין הפרטים.
 
בעייתיות נוספת בגישה זו היא שההחלטות על הארגונים המשותפים דורשות קיומה של מערכת היררכית ארוכה, בכך נוצרים לעתיםלעיתים קרובות מצבים בהם נוצרת צבירת כוח בתוך המערכת, המתבטאת ביצירת סמכות רגילה שמשקל הליברליזם בה קטן. כמו כן, מבנים רבים בחברה הליברלית נועדו ליצור באופן מכוון תחרות, גם על ידי הגבלת הסמכות של הרוב, וגם על ידי הגבלת הכוח היחסי של המנצחים בתחרות (לדוגמה: הגבלות [[מונופול]]יזציה).
 
====אנרכיזם====