שלג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של Yoni 2004 (שיחה) לעריכה האחרונה של אלעדב.
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 35:
ובמבנה הכימי והפיזיקלי של האירוסול – בהגדרתו, לגרעין קרח יש מבנה סריגי דומה לזה
של קרח. לחלק מגרעיני הקרח יש גם תכונות של גרעיני התעבות, וכך טיפה יכולה לקפוא
בשלב מאוחר יותר. לעתיםלעיתים נדירות בלבד יש יותר מ-10 גרעיני קרח לליטר. חלק גדול מגרעיני
קרח הם חומרים אורגניים.
 
שורה 106:
== סוגי שלג ==
[[קובץ:CPSnowmaker.JPG|ממוזער|250px|שמאל|[[תותח שלג]] המייצר [[שלג מלאכותי]]]]
אם הטמפרטורות נמוכות דיין, נערם השלג על הקרקע, לעתיםלעיתים עד לגובה של מטרים אחדים. המשקע מורכב בעיקר מאוויר, ועד עשרה אחוזים ממנו הם מים. לכן כשמודדים כמות שנתית מצטברת לא מודדים את השלג בהיותו קפוא, אלא רק כשהוא הופך שוב למים. הצטברות שלג, שלא הותך במלואו בעונה החמה, מוסיפה כל שנה רבדים נוספים הלוחצים על הרבדים שתחתם, מצופפים אותם ויוצרים [[קרחון|קרחונים]].
 
כאשר הטמפרטורה עולה מעל ל[[נקודת הקיפאון]] של המים, השלג מפשיר והופך למים.
שורה 152:
[[קובץ:10seppalasleddogs.jpg|שמאל|ממוזער|250px|להקה של 10 [[כלב]]ים מושכת [[מזחלת]]]]
[[קובץ:Isergebirge Carlsthal.JPG|ממוזער|250px|[[כביש]] מושלג]]
הנסיעה ב[[מכונית]] בכבישים מושלגים קשה ומסוכנת. לשלג יש מקדם החלקה גבוה מזה של [[אספלט]] הכבישים, וההחלקה יכולה לגרום לסטיית כלי רכב ממסלולם ואף להתנגשויות. לעתיםלעיתים נוצרת אף שכבת קרח על פני השלג והיא חלקה אף יותר. פתיתי השלג הנופלים פוגעים גם בשדה הראייה של הנהגים.
 
כדי לפנות צירי תנועה מהשלג הנערם משתמשים בכלים מכניים מיוחדים לכך, [[מפלסת שלג|מפלסות שלג]], אך באזורים פחות מפותחים יש גם פינוי שלג הנעשה בצורה ידנית, עם אתי חפירה. למניעת החלקת כלי הרכב על משטחי השלג מתקינים צמיגים ושרשראות המיועדים לנהיגה בשלג. לאחר התחממות קלה, כשהשלג מתחיל להתמוסס, רוח קרה עלולה להקפיא את השכבה העליונה וליצור משטח חלק ומסוכן מאוד לעוברי הדרך ברכב וברגל. למניעת ההחלקה מפזרים על הכבישים והמדרכות [[מלח (כימיה)|מלח]], [[אפר]] או [[חול]] מעל השלג.
שורה 198:
==השלג בישראל ==
[[קובץ:Hermonsite1.jpg|שמאל|ממוזער|220px|[[אתר החרמון]] שעל [[חרמון|רכס החרמון]] פעיל במשך מספר שבועות בשנה. בתמונה אתר ה[[סקי]] שבחרמון, מבט לעבר הרכבל העליון]]
ב[[ישראל]] ממעט השלג לרדת. המקומות היחידים שבהם יורד שלג מדי שנה הם בהר ה[[חרמון]], בצפון [[רמת הגולן]] ובהר מירון, שהם אזורים גבוהים יחסית (1,000 עד 2,000 מטר מעל [[גובה פני הים]]). לעתיםלעיתים יורד שלג גם באזורים נמוכים יותר, בגבהים של 700–900 מטר מעל פני הים, כמו [[צפת]], [[ירושלים]], [[מעלות-תרשיחא]] והרים ב[[הרי יהודה|יהודה]], [[שומרון]] ו[[הנגב]] (בהם [[שדה בוקר]], [[מצפה רמון]] ו[[דימונה]]).
 
שלג באזור [[מישור החוף]] של ישראל נדיר ביותר. אירוע שלג במישור החוף התרחש בפברואר 1950. למעט הר החרמון, מרבית המקרים של ירידת שלג באזורי ההרים מתרחשים בדרך כלל מחודש ינואר ועד למחצית מרץ. מקרים של שלג בהרי הצפון והמרכז מחוץ לתקופה זו נדירים, אולם מתועדים. בחודשי אפריל מתועדים האירועים הבאים: ב-7 באפריל [[1870]], ב-2 באפריל [[1990]] ב-12 באפריל [[1949]] ושוב פעם ב-12 באפריל-[[2015]],שבהם ירדו שלגים בפסגות הרי הצפון והמרכז חלק מהם כולל את ירושלים. מנגד בחודש נובמבר מתועדים האירועים הבאים: ב-28 בנובמבר [[1953]], ב-30 בנובמבר [[1908]] שבהם ירדו שלגים בפסגות הרי הצפון והמרכז, וכן בנובמבר [[2004]] תועדו בהפרש של 4 ימים שני אירועי שלג בפסגות הרי הצפון. אירוע חריג במיוחד עם שלג בכל אזורי ההרים, אירע ב-12-14 בדצמבר [[2013]].