ארטילריה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←כלי נשק ארטילריים מודרניים: תיקון טעות הקלדה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 19:
'''ארטילריה''' היא כינוי לכלל [[כלי נשק|אמצעי הנשק]] המשמשים ל[[ירי]] או שיגור [[ירי תלול מסלול|תלול מסלול]] של [[תחמושת]] לטווחים בינוניים וארוכים. בשונה מרוב אמצעי הלחימה של חילות השדה, לרוב לזכות כלי הנשק הארטילריים עומדת היכולת לפגוע בעוצמה רבה במטרות אויב המצויות במרחק רב אך לא פעם גם ברמת דיוק מוגבלת. עוצמתה והשפעתה של הארטילריה על שדה הקרב המודרני נרחבת ומעריכים כי בין 50% ל-80% מכלל ההרוגים במלחמות [[המאה ה-20]] מצאו את מותם כתוצאה מפגיעת אש ארטילרית.{{הערה|שם=hebrewRTL-ref1|[http://armamentresearch.com/wp-content/uploads/2017/01/ARES-Special-Report-Indirect-Fire_web.pdf אש עקיפה: ניתוח טכני של שימוש, דיוק והשפעה של נשק ארטילרי], עמוד 12, מכון ARES, ינואר 2017}} תפקידיה של הארטילריה בשדה הקרב מגוונים וככללו של דבר מהווה הארטילריה יחד עם [[חיל אוויר|חיל האוויר]] את עיקר [[מאמץ האש]] במלחמה.
תולדות הארטילריה ארוכים בשנים ודוגמאות לנשק ארטילרי [[העת העתיקה|קדום]] אפשר למצוא ב[[קטפולטה]] על סוגיה השונים. מאוחר יותר, במהלך שלהי [[ימי הביניים]] ו[[העת החדשה המוקדמת|ראשית העת החדשה]], החלו ברחבי העולם להופיע דגמים מוקדמים של [[תותח|תותחים]] בעלי יכולת לירי ארטילרי. כיום, ברשות צבאות מודרניים עומדים מגוון של כלי נשק ארטילריים, החל מ[[מרגמה|מרגמות]] המיועדות לטווח קצר, עבור ב[[הוביצר|תותחי שדה]] אשר
==מינוח==
שורה 42:
מכונות מצור כגון [[קטפולטה]] ו[[בליסטה]] פותחו עוד ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] ושימשו ללוחמת [[מצור]] נגד [[מבצר]]ים וערים [[ביצורים|בצורות]]. מכונות אלה שוכללו עם השנים, בעיקר בתרבויות [[הסהר הפורה]], [[יוון העתיקה]], [[מוקדון]] ו[[רומא העתיקה]]. [[הצבא הרומי]] בימי שיא האימפריה הורכב מ[[לגיון|לגיונות]] שהיו מסוגלים בנוסף ללחימה גם לבצע פעולות [[הנדסה]] ו[[חיל הנדסה|הנדסה צבאית]], החל מסלילת דרכים והקמת [[גשר]]ים, עבור בהקמת [[ביצורים]] ומחנות, וכלה בבניית מכונות מצור ומיטוט ביצורי האויב.
בימי הביניים קליעים שימשו בעיקר בעתות [[מצור]], אם כי מסורת השימוש בקלע המשיכה במקומות אחדים. בימי הביניים היו שלושה כלי מצור עיקריים: [[בליסטרה]] ו[[קטפולטה]] שנשמרו עוד מהעת העתיקה ו[[טרבושה]]. טרבושה הוא כלי מצור גדול שמשתמש במנוף במקום אנרגיה אלסטית האגורה במתח המיתר. קליעי המצור שהטרבושה היה מסוגל להטיל היו גדולים מאוד ושקלו בממוצע 45–90 ק"ג, אם כי והגיעו
ההתפחות המשמעותית ביותר בייצור הקליעים התחילה עם הפועתו של ה[[כלי ירייה|נשק החם]]. כלי נשק אלה הם כלי ירייה שהכח המניע לדחיקת הקליע נובע מפיצוץ מבוקר של [[אבק שריפה]] ולא כח אלסטי האגור בעץ, בחבל או בגיד. כלי הירי הראשונים שמופעלים באבק שריפה נוצרו ב[[סין]] ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]], אך קיבלו תנופה רק כשהגיעו ל[[אירופה המערבית]] במאה ה-13.
שורה 97:
הצורה הנפוצה ביותר של ארטילריה בימינו היא '''[[הוביצר|תותחי ההוביצר]]'''. בניגוד לכלי נשק ארטילריים אחרים, כלי נשק ארטילריים אלו מבוססים על [[תותח]]. הם מאופיינים בקנה ירי ארוך (לרוב בין 4 ל-9 מטרים אורכו) ורחב (בדרך כלל בין 120 ל-200 מ"מ [[קליבר]]), וכיאה לתותח התחמושת אותה הם משגרים היא [[פגז|פגזים]]. עקב גדולם הרב, בצבאות המערביים המודרניים מרבית דגמי תותחי ההוביצר הם [[תותח מתנייע|מתנייעים]], כלומר מבוססים כ[[רכב קרבי משוריין]], בין אם באמצעות [[גלגל|גלגלים]] בלבד ובין אם על ידי [[זחל"ם]]. לחלופין, קיימים בנמצא גם תותחי הוביצר נגררים, אשר לפריסתם בשטח יש בדרך כלל צורך ב[[משאית]] או [[נגמ"ש]].
צורת ארטילריה נוספת היא ה'''[[מרגמה]]''', אשר איננה תותח. ממדיה של המרגמה קטנים בהרבה מאלו של תותחי ההוביצר. למרגמה קנה ירי קצר למדי (כמטר אחד אורכו), רוחבו הוא כמחצית מזה של ההוביצר (בדרך כלל בין 50 ל-120 מ"מ קליבר), והתחמושת אותה היא משגרת איננה פגזים אלא [[פצצה|פצצות]]. עקב גודלה היא ניידת בהרבה מתותחי ההוביצר, והגם
אמצעי ארטילרי שלישי בשדה הקרב המודרני הוא '''[[משגר רקטות|משגר הרקטות]]''' החמוש ב[[רקטות ארטילריות]]. מבחינות רבות דומה משגר הרקטות לתותח ההוביצר – הוא מתופעל על ידי מספר רב של אנשי צוות, בניגוד למרגמה הוא לרוב ייפרס ב[[עורף (מלחמה)|עורף]] וגוף הירי שלו יהיה בדרך כלל ארוך (לרוב בין 3 ל-9 מטרים אורכו) ורחב (ברוב המקרים למעלה מ-150 מ"מ קליבר,
<gallery widths="185px" heights="150px" perrow="4">
שורה 369:
במדינות [[מערב אירופה]] ו[[מרכז אירופה|מרכזה]] מבוצע כיום שימוש רב בכלי ארטילריה מתוצרת ארצות הברית, אך לצד זאת מספר מדינות באזורים אלו ייצרו מערכות נשק ארטילריות אשר זכו לייצוא לא מבוטל. מערכות נשק כאלו היו שני תותחי הוביצר נגררים בעלי 105 מ"מ קליבר: ה-[[תותח M56|M56]] האיטלקי תוצרת שנות ה-50 אשר נפוץ כיום ב[[דרום אמריקה]] וב[[דרום אסיה]], וכן ה-[[L118]] הבריטי תוצרת שנות ה-70 אשר נוכחות ניכרת שלו נמצאת בצבאותיהם של מדינות שונות באירופה ובארצות [[חבר העמים הבריטי]]. תותח הוביצר נגרר ראוי לציון נוסף אשר תהליך ייצורו החל בשנות ה-70 היה ה-155 מ"מ [[FH70]]. תותח זה היה פרי מיזם ייצור משותף של התעשיות הביטחוניות של בריטניה גרמניה ואיטליה, וכיום אפשר למצוא את התותח בכוחות הארטילריה של מדינות אחדות באירופה ובאסיה. בדומה לתותחי הוביצר נגררים, מדינות שונות באירופה ייצרו גם כמה תותחי הוביצר מתנייעים ראויים לציון, וכך למשל בבריטניה יוצר החל משנות ה-60 ה-105 מ"מ [[FV433]]. בעשורים הבאים ייצרו מספר מדינות באירופה תותחי הוביצר מתנייעים מתקדמים בעלי קליבר של 155 מ"מ בהתאם לתקן המקובל. במסגרת זאת הצרפתים החלו בשנות ה-70 לייצר את ה-[[AuF1]], ובשנות ה-90 הבריטים החלו את ייצור ה-[[AS90]] והגרמנים את ייצור ה-[[PzH2000]]. אך בעוד תותחי ההוביצר הנגררים האירופאים יוצאו למדינות שונות ברחבי העולם, רובם ככולם של תותחי ההוביצר המתנייעים הבולטים יוצרו לשימוש עצמי ומהווים כיום את עיקר הכוחות הארטילריים המקומיים.
בשונה מייצור תותחים ומשגרים, ייצור מרגמות הוא פעולה קלה וזולה יותר ולכן כמות גדולה יותר של מדינות עושה זאת. עם זאת, מספר דגמים בלטו בתפוצתם הרחבה, לאחר שזכו
<gallery widths="183px" heights="143px" perrow="5">
|