החקיקה בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Orielno Bot (שיחה | תרומות) מ ←דיאלוג עם הרשות השופטת: clean up, replaced: רשות המסים ← רשות המסים באמצעות AWB |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 24:
כלל בסיסי בכל שיטות ה[[משפטים|משפט]] הוא שעל ה[[חקיקה]] להיות גלויה לכל. גם בישראל מתפרסמת החקיקה לשלביה בקבצים אחדים של "[[רשומות]]", הפרסום הרשמי של [[מדינת ישראל]].
עם זאת, לא תמיד ניתן לקרוא נוסח מלא של חוק ב"רשומות", היות שתיקונים לחוקים קיימים מתפרסמים ברשומות כנוסחים מתוקנים לסעיפים ששונו בלבד, כך שאין הפרסום ב"רשומות" כולל נוסח מלא ומעודכן של חוקים שעברו שינוי{{הערה|יניב רוזנאי, [http://www.hapraklit.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_235.pdf חוק "רוצה להיות חופשי": פרסום חקיקה בעידן האינטרנט], '''[[הפרקליט]]''' נב(1) (2013), עמ' 235–308}}. רבים מהחוקים החשובים ביותר, כגון '''חוק סדר הדין הפלילי''', עוברים שינויים ותיקונים
==שלבי חקיקה פרה-פרלמנטריים==
שורה 30:
===דיאלוג עם הרשות השופטת===
[[הרשות השופטת]] עוסקת בפרשנות החוק ובדרכי מימושו.
במקרים אחרים מגיע בית המשפט לתוצאה שהוא שלם עמה, אך הממשלה אינה מרוצה מתוצאה זו, ומגישה לכנסת הצעת חוק שבאה לשנות את המצב החוקי, כך שבמקרים נוספים שיוגשו לבית המשפט, תהיה התוצאה שונה (כאשר צעד כזה בא בעקבות פסיקה של [[בג"ץ]], הוא מכונה "עוקף בג"ץ"). דוגמה: בוויכוח שבין [[בנק יהב]] ל[[רשות המסים בישראל|רשות המסים]] קיבל [[בית המשפט המחוזי]] בירושלים את עמדתו של בנק יהב, וקבע כי יש להכיר בהוצאות שהוציא הבנק למימון [[השכלה גבוהה]] לעובדיו{{הערה|1=[http://www.biu.ac.il/soc/ec/students/teach/193/data/193_18.doc עמה 7039/03 בנק יהב נ' פקיד שומה ירושלים 1], ניתן ב-21 בפברואר 2005}}. בעקבות תוצאה זו הגישה הממשלה הצעת חוק שבעקבותיה תוקנה [[פקודת מס הכנסה]] ונקבע בה במפורש כי לא יותרו ניכויים בשל הוצאות לרכישת השכלה אקדמית{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2057/2057.pdf חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו–2006], ס"ח 2076 מיום 15 ביוני 2006, סעיף 5.}}.
===ועדות ציבוריות===
שורה 39:
===תזכיר חוק===
תזכירי חוק מופצים על ידי משרדי הממשלה היוזמים הצעת חוק. זה שלב מקדמי לפני פרסום הצעת החוק באופן רשמי בקובץ "הצעות חוק הממשלה" (
התזכירים נשלחים גם ל[[נשיא בית המשפט העליון]], לדיקני הפקולטות ל[[משפטים]] ולגורמים שיש לחוק המוצע השפעה עליהם{{הערה|1=ראו באתר [http://www.tazkirim.gov.il קשרי ממשל] תזכירים שונים, ובהם
החל מ-1 בספטמבר 2010 תזכירי חוק מוצגים ב[[אתר אינטרנט|אתר האינטרנט]] "[http://www.tazkirim.gov.il קשרי ממשל]", אתר תזכירי החוק של הממשלה, והציבור מוזמן להגיב עליהם באמצעות האתר.
שורה 60:
==הדיון בכנסת==
הדיון בכנסת בהצעת חוק נעשה בשלבים אחדים המתפרסים על-פני תקופה של שבועות ואף חודשים, כך שמתאפשר דיון מעמיק בהצעה.
לאחר פרסום [[רשומות#הצעות חוק|הצעת החוק]] היא מועברת לדיון ב[[הכנסת|כנסת]] ובוועדותיה. הדיון במליאת הכנסת, בעת שהחוק מובא לקריאות השונות, מופיע בפרסום "דברי הכנסת" (שאינו במסגרת "רשומות").
אם הצעת חוק עברה בקריאה ראשונה, אך שאר הליכי החקיקה לא הסתיימו בכנסת מסוימת, ניתן להגיש בכנסת הבאה הצעה להחיל על ההצעה [[דין רציפות]], שעם קבלתה ניתן יהיה להמשיך בדיון מבלי להניח מחדש את הצעת החוק לקריאה ראשונה. את ההצעה להחיל דין רציפות רשאית ליזום הממשלה או, אם מדובר בהצעת חוק פרטית - הוועדה שדנה בה בכנסת הקודמת.
שורה 74:
===הדיון במליאת הכנסת – קריאה ראשונה===
ככלל, הצעת חוק ממשלתית מוצגת לכנסת על ידי השר שבתחום אחריותו נמצא הנושא בו מטפל החוק הנדון (או סגן השר במשרדו), אם כי
===הדיון בוועדות הכנסת===
הוועדה שדנה בהצעת החוק היא בדרך כלל הוועדה שנושא החוק נמצא בתחום אחריותה. עם זאת,
הוועדה הדנה בהצעת החוק רשאית להכניס בהצעה שינויים, כולל שינויים שסותרים את כוונת מגיש הצעת החוק, אך היא אינה רשאית לחרוג מגדר הנושא של הצעת החוק שאושרה בקריאה הראשונה. כשנדרש [[בג"ץ]] לסוגיה זו, קבע כי יש להבחין בין חוק חדש שנועד לקבוע הסדר שלם – אז מתחם הנושאים בהם רשאית הוועדה לדון רחב יותר, לעומת תיקון של חוק קיים, העוסק בהסדר ספציפי, שאין לחרוג ממנו באופן ניכר. כן קבע בית המשפט כי מתחם ה[[סבירות]] של החלטת הוועדה הדנה בהצעת חוק, לעניין זה, הוא רחב{{הערה|1=בג"ץ 8238/96 [http://elyon1.court.gov.il/files/97/130/045/e09/97045130.e09.HTM עליאן אבו עראר ואח' נ' שר הפנים, אליהו סוויסה ואח']}}.
שורה 101:
* '''פרסום''': {{סחפ|חוק המעבר|סעיף 2}} קובע שחוקים יפורסמו ב"[[רשומות]]". הפרסום הוא תנאי הכרחי לכניסת החוק לתוקף. חוק המעבר קובע שעל חוק להתפרסם תוך עשרה ימים מיום קבלתו בכנסת.
חוק נכנס לתוקף בשעה 00:01 ביום פרסומו. שעה זו מוסדרת ב{{סחפ|חוק הפרשנות|סעיף 21}}. [[חקיקה למפרע|חקיקה רטרואקטיבית]] נדירה אך אפשרית, לכנסת יש סמכות עקרונית לחוקק חקיקה כזו, כדוגמת [[חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם]].
==תיקון לחוק==
שורה 115:
==שינויים טכניים בחקיקה==
===תיקון טעות===
תיקון מהסוג שתואר בסעיף הקודם ([[#תיקון לחוק|תיקון לחוק]]) הוא תיקון מהותי, המשנה את משמעותו של החוק. תיקון פחות נפוץ, שאינו מהותי, הוא [[תיקון טעות]] טכנית בנוסח החוק שנתקבל בכנסת, כגון טעות לשונית, פליטת קולמוס, [[טעות דפוס]] וכו'. גם תיקון טעות כזו מחייב החלטה של הכנסת, אך ללא צורך בתהליך המלא של החקיקה. אם טעות הדפוס קרתה בפרסום ברשומות לעומת הנוסח שנתקבל בכנסת, די בהוראה של שר המשפטים לפרסום תיקון הטעות ברשומות (אך גם במקרה זה חולפים
===נוסח משולב===
התייחסות לחוק שעבר תיקונים רבים נעשית מסורבלת, ולכן ניתנה לשר המשפטים הסמכות{{הערה|{{סחפ|פקודת סדרי השלטון והמשפט], תש"ח–1948|סעיף 16}}}} להציע לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת "נוסח משולב" של החוק, כלומר נוסח המכיל את כל השינויים שחלו בחוק מכוח חקיקה. לאחר אישורו של הנוסח המשולב על ידי הוועדה, הוא מתפרסם ברשומות, והופך בכך לנוסח המחייב של החוק.
נוסח משולב לא נועד לשנות את החוק, אלא רק לארגן מחדש חוק קיים (או חוקים אחדים העוסקים באותו נושא), על תיקוניו הרבים, בצורה נוחה יותר. חוק הביטוח הלאומי, למשל, נתקבל על ידי הכנסת בשנת [[1954]], כעבור 14 שנה פורסם נוסח משולב שלו, וכעבור 27 שנים נוספות פורסם שנית נוסח משולב לחוק. כפי שניתן ללמוד מדוגמה זו, פרסום נוסח משולב אינו נעשה
===נוסח חדש===
|