החקיקה בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 24:
כלל בסיסי בכל שיטות ה[[משפטים|משפט]] הוא שעל ה[[חקיקה]] להיות גלויה לכל. גם בישראל מתפרסמת החקיקה לשלביה בקבצים אחדים של "[[רשומות]]", הפרסום הרשמי של [[מדינת ישראל]].
 
עם זאת, לא תמיד ניתן לקרוא נוסח מלא של חוק ב"רשומות", היות שתיקונים לחוקים קיימים מתפרסמים ברשומות כנוסחים מתוקנים לסעיפים ששונו בלבד, כך שאין הפרסום ב"רשומות" כולל נוסח מלא ומעודכן של חוקים שעברו שינוי{{הערה|יניב רוזנאי, [http://www.hapraklit.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_235.pdf חוק "רוצה להיות חופשי": פרסום חקיקה בעידן האינטרנט], '''[[הפרקליט]]''' נב(1) (2013), עמ' 235–308}}. רבים מהחוקים החשובים ביותר, כגון '''חוק סדר הדין הפלילי''', עוברים שינויים ותיקונים לעתיםלעיתים מזומנות, כך שכדי לקרוא את החוק הנוהג במדינה ברגע נתון, דרוש מעשה-מרכבה של מספר גליונות שונים של "רשומות". קושי זה הוליד פתרונות בשוק הפרטי, המציעים בתשלום קובצי חוקים שלמים ומעודכנים על גבי [[מדיה דיגיטלית]]; פתרונות אלו משמשים את רוב המשפטנים בארץ.
 
==שלבי חקיקה פרה-פרלמנטריים==
שורה 30:
 
===דיאלוג עם הרשות השופטת===
[[הרשות השופטת]] עוסקת בפרשנות החוק ובדרכי מימושו. לעתיםלעיתים נתקלת הרשות השופטת בבעיה בחוק: החוק אינו נותן מענה לסוגיה שראוי לתת לה מענה בחוק, התוצאה המתקבלת מציות לחוק אינה סבירה וכדומה. במקרים כאלה מציין בית המשפט את הבעיה שנתקל בה, וממליץ למצוא לה פתרון. לעתיםלעיתים המחוקק מממש המלצה זו, והופך אותה להצעת חוק. דוגמה: בפסק דין{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/Files/03/250/088/t18/03088250.t18.HTM ע"א 8825/03 שירותי בריאות כללית נ' משרד הביטחון], ניתן ב-11 באפריל 2007}} של [[בית המשפט העליון]] ציין השופט [[אליקים רובינשטיין]] ביחס לחוק כי "המצב שנוצר אינו ראוי ואינו צודק", ואף שפסק בהתאם להוראות החוק, ציין "זו מסקנה משפטית, שאינה גורעת מן האמור באשר לצורך בתיקון המצב". הממשלה קיבלה את המלצתו של השופט רובינשטיין, והגישה לכנסת הצעת חוק שבאה לתקן את הטעון תיקון{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/351/351.pdf הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 37), התשס"ח–2007]}}.
 
במקרים אחרים מגיע בית המשפט לתוצאה שהוא שלם עמה, אך הממשלה אינה מרוצה מתוצאה זו, ומגישה לכנסת הצעת חוק שבאה לשנות את המצב החוקי, כך שבמקרים נוספים שיוגשו לבית המשפט, תהיה התוצאה שונה (כאשר צעד כזה בא בעקבות פסיקה של [[בג"ץ]], הוא מכונה "עוקף בג"ץ"). דוגמה: בוויכוח שבין [[בנק יהב]] ל[[רשות המסים בישראל|רשות המסים]] קיבל [[בית המשפט המחוזי]] בירושלים את עמדתו של בנק יהב, וקבע כי יש להכיר בהוצאות שהוציא הבנק למימון [[השכלה גבוהה]] לעובדיו{{הערה|1=[http://www.biu.ac.il/soc/ec/students/teach/193/data/193_18.doc עמה 7039/03 בנק יהב נ' פקיד שומה ירושלים 1], ניתן ב-21 בפברואר 2005}}. בעקבות תוצאה זו הגישה הממשלה הצעת חוק שבעקבותיה תוקנה [[פקודת מס הכנסה]] ונקבע בה במפורש כי לא יותרו ניכויים בשל הוצאות לרכישת השכלה אקדמית{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2057/2057.pdf חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו–2006], ס"ח 2076 מיום 15 ביוני 2006, סעיף 5.}}.
לעתיםלעיתים רחוקות פוסל בית המשפט, במסגרת ה[[ביקורת שיפוטית|ביקורת השיפוטית]], סעיף בחוק. מצב זה מחייב תיקון של הסעיף שנפסל, באמצעות חקיקה, אם באמצעות ביטולו ואם באמצעות החלפתו בחקיקה שלא תיפסל.
 
===ועדות ציבוריות===
שורה 39:
 
===תזכיר חוק===
תזכירי חוק מופצים על ידי משרדי הממשלה היוזמים הצעת חוק. זה שלב מקדמי לפני פרסום הצעת החוק באופן רשמי בקובץ "הצעות חוק הממשלה" (לעתיםלעיתים זמן רב קודם לכך). התזכיר כולל טיוטה ראשונה של הצעת החוק, בתוספת דברי הסבר מפורטים אודות מטרותיה של החקיקה המוצעת, והוא נועד לדיון ראשוני בהצעת החוק, במסגרת הממשלה, משרדיה וגורמים המייעצים לה. דרך אתר התזכירים מופצים התזכירים לכלל הציבור אשר נרשם לאתר, ויכול לקבל באופן אוטומטי את כל התזכירים או להירשם לקבלת התזכירים של משרד אחד בלבד או יותר, לפי רצונו.
 
התזכירים נשלחים גם ל[[נשיא בית המשפט העליון]], לדיקני הפקולטות ל[[משפטים]] ולגורמים שיש לחוק המוצע השפעה עליהם{{הערה|1=ראו באתר [http://www.tazkirim.gov.il קשרי ממשל] תזכירים שונים, ובהם לעתיםלעיתים הגורמים אליהם נשלח התזכיר.}}.
 
החל מ-1 בספטמבר 2010 תזכירי חוק מוצגים ב[[אתר אינטרנט|אתר האינטרנט]] "[http://www.tazkirim.gov.il קשרי ממשל]", אתר תזכירי החוק של הממשלה, והציבור מוזמן להגיב עליהם באמצעות האתר.
שורה 60:
 
==הדיון בכנסת==
הדיון בכנסת בהצעת חוק נעשה בשלבים אחדים המתפרסים על-פני תקופה של שבועות ואף חודשים, כך שמתאפשר דיון מעמיק בהצעה. לעתיםלעיתים נערך הדיון בלוח זמנים מוכתב מראש (למשל הדיון בחוק התקציב ובחקיקה הנלווית לו, שיש שאיפה לסיימם עד לתחילת השנה), והלחץ שמצב זה יוצר על הדיון בכנסת ספג ביקורת רבה. חקיקה מהירה במיוחד הייתה חקיקתו של [[חוק רמת הגולן]], שכל תהליך החקיקה הקשור בו נמשך יום אחד בלבד.
 
לאחר פרסום [[רשומות#הצעות חוק|הצעת החוק]] היא מועברת לדיון ב[[הכנסת|כנסת]] ובוועדותיה. הדיון במליאת הכנסת, בעת שהחוק מובא לקריאות השונות, מופיע בפרסום "דברי הכנסת" (שאינו במסגרת "רשומות"). לעתיםלעיתים יש בדיון זה מידע נוסף אודות מטרותיו של החוק הנידון והרקע לחקיקתו, ואף בו יש כדי לסייע בפרשנות החוק.
 
אם הצעת חוק עברה בקריאה ראשונה, אך שאר הליכי החקיקה לא הסתיימו בכנסת מסוימת, ניתן להגיש בכנסת הבאה הצעה להחיל על ההצעה [[דין רציפות]], שעם קבלתה ניתן יהיה להמשיך בדיון מבלי להניח מחדש את הצעת החוק לקריאה ראשונה. את ההצעה להחיל דין רציפות רשאית ליזום הממשלה או, אם מדובר בהצעת חוק פרטית - הוועדה שדנה בה בכנסת הקודמת.
שורה 74:
 
===הדיון במליאת הכנסת – קריאה ראשונה===
ככלל, הצעת חוק ממשלתית מוצגת לכנסת על ידי השר שבתחום אחריותו נמצא הנושא בו מטפל החוק הנדון (או סגן השר במשרדו), אם כי לעתיםלעיתים מציג אותה שר אחר. ההצעה מועלית לפני המליאה רק לאחר שהונחה על שולחן הכנסת במשך יומיים לפחות. הדיון מתקיים במליאה ולאחריו עומדות בפני הכנסת שתי אופציות: דחיית ההצעה או העברתה לוועדה להכנת החוק לקריאה שנייה.
 
===הדיון בוועדות הכנסת===
הוועדה שדנה בהצעת החוק היא בדרך כלל הוועדה שנושא החוק נמצא בתחום אחריותה. עם זאת, לעתיםלעיתים ועדת הכנסת מעבירה את הדיון לוועדה אחרת, משיקולים שונים, הנוגעים בדרך כלל להרכב הוועדה או זהות העומד בראשה. כך, למשל, בחוק הרשות הלאומית למורשת [[יהדות בוכרה]] דנה [[ועדת הכלכלה]], שבראשה עמד אז יוזם החוק, [[אמנון כהן]]. בדיוני הוועדה רשאים להשתתף חברי הוועדה, מגיש הצעת החוק ושר בממשלה.
 
הוועדה הדנה בהצעת החוק רשאית להכניס בהצעה שינויים, כולל שינויים שסותרים את כוונת מגיש הצעת החוק, אך היא אינה רשאית לחרוג מגדר הנושא של הצעת החוק שאושרה בקריאה הראשונה. כשנדרש [[בג"ץ]] לסוגיה זו, קבע כי יש להבחין בין חוק חדש שנועד לקבוע הסדר שלם – אז מתחם הנושאים בהם רשאית הוועדה לדון רחב יותר, לעומת תיקון של חוק קיים, העוסק בהסדר ספציפי, שאין לחרוג ממנו באופן ניכר. כן קבע בית המשפט כי מתחם ה[[סבירות]] של החלטת הוועדה הדנה בהצעת חוק, לעניין זה, הוא רחב{{הערה|1=בג"ץ 8238/96 [http://elyon1.court.gov.il/files/97/130/045/e09/97045130.e09.HTM עליאן אבו עראר ואח' נ' שר הפנים, אליהו סוויסה ואח']}}.
שורה 101:
* '''פרסום''': {{סחפ|חוק המעבר|סעיף 2}} קובע שחוקים יפורסמו ב"[[רשומות]]". הפרסום הוא תנאי הכרחי לכניסת החוק לתוקף. חוק המעבר קובע שעל חוק להתפרסם תוך עשרה ימים מיום קבלתו בכנסת.
 
חוק נכנס לתוקף בשעה 00:01 ביום פרסומו. שעה זו מוסדרת ב{{סחפ|חוק הפרשנות|סעיף 21}}. [[חקיקה למפרע|חקיקה רטרואקטיבית]] נדירה אך אפשרית, לכנסת יש סמכות עקרונית לחוקק חקיקה כזו, כדוגמת [[חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם]]. לעתיםלעיתים נקבעים חוקים אשר מועד תחולתם מאוחר ממועד פרסומם, על מנת לתת לציבור את הזמן הנדרש להיערכות לקיום החוק.
 
==תיקון לחוק==
שורה 115:
==שינויים טכניים בחקיקה==
===תיקון טעות===
תיקון מהסוג שתואר בסעיף הקודם ([[#תיקון לחוק|תיקון לחוק]]) הוא תיקון מהותי, המשנה את משמעותו של החוק. תיקון פחות נפוץ, שאינו מהותי, הוא [[תיקון טעות]] טכנית בנוסח החוק שנתקבל בכנסת, כגון טעות לשונית, פליטת קולמוס, [[טעות דפוס]] וכו'. גם תיקון טעות כזו מחייב החלטה של הכנסת, אך ללא צורך בתהליך המלא של החקיקה. אם טעות הדפוס קרתה בפרסום ברשומות לעומת הנוסח שנתקבל בכנסת, די בהוראה של שר המשפטים לפרסום תיקון הטעות ברשומות (אך גם במקרה זה חולפים לעתיםלעיתים חודשים אחדים עד לתיקון הטעות).
 
===נוסח משולב===
התייחסות לחוק שעבר תיקונים רבים נעשית מסורבלת, ולכן ניתנה לשר המשפטים הסמכות{{הערה|{{סחפ|פקודת סדרי השלטון והמשפט], תש"ח–1948|סעיף 16}}}} להציע לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת "נוסח משולב" של החוק, כלומר נוסח המכיל את כל השינויים שחלו בחוק מכוח חקיקה. לאחר אישורו של הנוסח המשולב על ידי הוועדה, הוא מתפרסם ברשומות, והופך בכך לנוסח המחייב של החוק.
 
נוסח משולב לא נועד לשנות את החוק, אלא רק לארגן מחדש חוק קיים (או חוקים אחדים העוסקים באותו נושא), על תיקוניו הרבים, בצורה נוחה יותר. חוק הביטוח הלאומי, למשל, נתקבל על ידי הכנסת בשנת [[1954]], כעבור 14 שנה פורסם נוסח משולב שלו, וכעבור 27 שנים נוספות פורסם שנית נוסח משולב לחוק. כפי שניתן ללמוד מדוגמה זו, פרסום נוסח משולב אינו נעשה לעתיםלעיתים קרובות (לנוחות העוסקים בנושא, יוצאת לאור מדי שנה, על ידי מו"לים שונים, גרסה משולבת של החוקים).
 
===נוסח חדש===