פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
בוט החלפות: לעיתים
הובס זכור כיום בעיקר בשל תפיסתו לגבי מצב הטבע, המדינה, והריבונות. אולם, לא ניתן להפריד את תפיסתו המדינית מהבנתו את ה[[דת]] והתפיסה ה[[תאולוגיה|תאולוגית]] שהוא מציג. הובס סבר שהפולמוס התאולוגי באוניברסיטאות ובכנסיות הוא גורם מתסיס ומסית אשר מזיק הן למדע והן למדינה, והוא ראה בוויכוח התאולוגי בן-זמנו גורם עיקרי למלחמת האזרחים באנגליה.
 
הובס עוסק בדת בהרחבה ב"האלמנטים של החוק", ב-De Cive, ובביקורתו על התאולוג הקתולי תומאס וואיט (1643).{{הערה|Richard Tuck, “The Civil Religion of Thomas Hobbes,” in '''Political Discourse in Early Modern Britain''', ed. Nicholas Phillipson and Quentin Skinner (Cambridge: Cambridge University Press, 1993), pp.121}} הספר השלישי – והארוך ביותר – בלויתן עוסק במדינה הנוצרית ועיקרו הוא פולמוס תאולוגי ודיון על מקומה של הדת והפולחן במדינה; הספר הרביעי על "ממלכת החושך" הוא [[סאטירה]] וביקורת על הכנסיות בזמנו, אותן הוא מזהה עם פנאטיות ו[[דמונולוגיה]]. הובס עוסק בנושאים אלה גם בחיבור "נראטיב היסטורי אודות [[מינות (נצרות)|מינות]] ועונשה" (An Historical Narrative Concerning Heresie, And the Punishment thereof){{הערה| An [http://quod.lib.umich.edu/e/eebo/A43990.0001.001?rgn=main;view=fulltext Historical Narrative Concerning Heresie, And the Punishment thereof]}} ובטקסט Historia Ecclesiastica, שנכתב בלטינית.{{הערה|שם=Springborg|1=Patricia Springborg, “Hobbes on Religion,” in '''The Cambridge Companion to Hobbes''', ed. Tom Sorell (Cambridge: Cambridge University Press, 1996), pp. 349}} הובס ידע שהדיון בנושאים אלה הוא המסוכן ביותר עבורו; והעובדה שעיקר הביקורת על לויתן מייד אחרי פרסומו נגעה לאספקטים התאולוגיים בגישתו מעידה על החשיבות שהקנה לנושאים אלה. גם אלו שביקרו אספקטים אחרים בגישתו של הובס ראו עצמם לעתיםלעיתים תכופות כפועלים להגנה על הכנסייה והאוניברסיטאות. כך למשל, המתמטיקאי [[ג'ון וואליס]], שלקח על עצמו להפריך את פתרונו של הובס לבעיה של [[הבעיות הגאומטריות של ימי קדם|תרבוע העיגול]], הסביר כי הובס מתקיף והורס את האוניברסיטאות בטענה שמי שאינו מבין מתמטיקה אינו מבין דת; ובשל כך, הסביר וואליס, דרוש כי מתמטיקאי יראה להובס את טעויותיו.{{הערה|שם=Springborg}}
 
הובס מדגיש במקומות רבים שלא ניתן לדעת דבר על [[אלוהים]] מלבד עובדת קיומו ולכן התאולוגיה נשענת כולה על השאלה מהי הסמכות המחליטה באיזו שפה ובאיזו צורה בני האדם נותנים כבוד לאלוהים.{{הערה|Richard Tuck, “The Civil Religion of Thomas Hobbes,” in '''Political Discourse in Early Modern Britain''', ed. Nicholas Phillipson and Quentin Skinner (Cambridge: Cambridge University Press, 1993), pp.123}} עם זאת, בכתביו שקדמו ללויתן, הובס נמנע מלטעון שהסמכות התאולוגית העליונה נתונה לריבון בלבד. טענה זו הופיעה לראשונה בלויתן והפכה את הובס למושא לביקורת באוניברסיטאות ובקרב אנשי הכנסייה.{{הערה|Richard Tuck, “The Civil Religion of Thomas Hobbes,” in '''Political Discourse in Early Modern Britain''', ed. Nicholas Phillipson and Quentin Skinner (Cambridge: Cambridge University Press, 1993), pp.122-127}}
==== דייוויד יום ====
 
[[דייוויד יום]] ביקר את גישתו של הובס ב[[מסכת על טבע האדם]]. לפי פרשנותו של יום, התאוריה של המוסר של הובס מבוססת על [[דדוקציה]] של כללי המוסר מהעיקרון של האהבה העצמית. יום מסכים עם הטענה של הובס שהחיים בתוך סדר חברתי מועילים לאדם, אולם הוא דחה את הטענה (שייחס להובס) לפיה בני האדם רואים בחיוב רק מה שמועיל לאינטרס האישי שלהם – טענה שלפיה בני האדם רואים בחיוב אנשים שמצייתים לעקרונות הצדק רק משום שזה מועיל לאינטרס שלהם עצמם. בניגוד לטענה זו יום חשב שבני האדם מונעים גם על ידי רגשות מוסריים, כגון [[סימפטיה]]. בני אדם רואים בחיוב אנשים שמצייתים לחוקי הצדק משום שהם חשים סימפטיה כלפי אנשים אלה וכלפי התוצאות הטובות שהם מביאים לעולם. כך למשל, הורים מקריבים לעתיםלעיתים קרובות את האינטרסים של עצמם למען האינטרסים של ילדיהם.{{הערה|Morris, William Edward and Brown, Charlotte R., "[http://plato.stanford.edu/entries/hume/#SelIntTheCriPhaEnq David Hume]", The Stanford Encyclopedia of Philosophy (Spring 2016 Edition), Edward N. Zalta (ed.), [http://plato.stanford.edu/archives/spr2016/entries/hume/ forthcoming]}}
 
יום ביקר את עצם הרעיון של אמנה חברתית בחיבורו "על האמנה המקורית" (Of the Original Contract).{{הערה|דייויד יום, "על האמנה המקורית", בתוך '''חקירות ודרישות: מאמרי מופת על חברה, אמונה, ומצב האדם''', ערך אסף שגיב, אור יהודה: דביר (2011).}} כנגד הובס, יום טוען שבני האדם יכולים להתאגד סביב טוב משותף ולקיים חברה גם ללא ממשלה. על פי יום חברה אנושית יכולה להיווצר כתוצאה מאינטראקציה בין-אישית שאינה מהווה פרקטיקה של מתן הבטחות או כריתת בריתות.{{הערה|Stephen Buckle and Dario Castiglione, “Hume’s Critique of the Contract Theory”, ‘’’History of Political Thought’’’, Vol. 12.3 (1991): 457-480.}}