קלאופטרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מיותר
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 244:
המשוררים התייחסו לקלאופטרה ביצירותיהם כבר בתקופה הרומית. דמותה המשיכה לעורר עניין אצל משוררים גם במאות ה-17–20. המשורר הסקוטי [[רוברט לואיס סטיבנסון]] כתב בשנת 1890 את השיר "After Reading Antony and Cleopatra". [[טד יוז]], המשורר הלאומי של בריטניה, כתב בשנת 1960 את השיר "Cleopatra to the Asp".
 
החל מתקופת ה[[רנסאנס]] היוותה דמותה של קלאופטרה מקור השראה לאמנים רבים שהנציחו אותה במאות ציורים, הן בשל דמותה כאישה יפה וחזקה שהשפיעה מחד על הגברים החזקים של תקופתה, והן בשל התאבדותה הטרגית מאידך, שמנעה את השתתפותה במצעד הניצחון. האמנים לא הקפידו על הדיוק ההיסטורי של המראה החיצוני שלה. בציורים רבים היא מופיעה כאישה [[בלונד]]ינית בעלת עיניים כחולות, מה שלא מתאים למוצאה הים-תיכוני. לעתיםלעיתים היא נראית צעירה מאוד, ולא כאישה שהייתה בגיל 39–40 בעת התאבדותה. פעמים רבות היא לבושה בבגדי התקופה של הצייר, כנ"ל התפאורה שלא התאימה לתקופתה של קלאופטרה, כפי שבאה לביטוי בציורו של הצייר [[ג'ובאני בטיסטה טייפולו]] "המסיבה של קלאופטרה". בציורים רבים בחרו הציירים להדגיש את מיניותה בציירם אותה עירומה, למרות שלפי התיאור ההיסטורי בעת מותה היא הייתה לבושה. במחזהו של [[ויליאם שייקספיר]] משנת 1623, "[[אנטוניוס וקלאופטרה]]", הגה שייקספיר מפרי דמיונו כי היא מתאבדת באמצעות הנחת נחש בסמוך לחזה שלה. תיאור זה השפיע על אמנים, שחלקם החל לשאול דימוי זה בעבודותיהם כ[[מטפורה]] למיניות ומוות. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], בעקבות מסעו של [[נפוליאון]] והגילויים הארכאולוגים במצרים, החלה מגמת שינוי בציורים, וקלאופטרה, בגדיה והתפאורה הסובבת אותה הפכו להיות יותר אקזוטיים. שינוי זה בא לידי ביטוי בציורו של [[ז'אן-לאון ז'רום]] "קלאופטרה לפני קיסר" משנת 1866, וניכר גם בציורו של [[גוסטב מורו]] שבו נראית קלאופטרה מוקפת בשטיחים אוריינטליים. דמותה מופיעה גם אצל ציירי ה[[אר דקו]] שהפכו אותה מדמות היסטורית לדמות של [[פאם פאטאל]] מגרה.{{הערה|1=[http://www.painting-history.com/cleopatra-paintings.htm Cleopatra: Exotic Queen and Femme Fatale] באתר Painting History}}
 
דמותה שימשה השראה גם לכתיבת מחזות, כשהמפורסמים בהם הם המחזה של [[ויליאם שייקספיר]] "אנטוניוס וקלאופטרה", ומחזהו של [[ג'ורג' ברנרד שו]] "קיסר וקלאופטרה". נכתבו גם אופרות: [[הקטור ברליוז]] הלחין בשנת 1829 את האופרה "La Mort de Cléopâtre" (המוות של קלאופטרה), [[ז'יל מאסנה]] כתב בשנת 1914 את "Cléopâtre" כנ"ל גם [[גאורג פרידריך הנדל]], [[קרל היינריך גראון]] ומלחינים נוספים שמצאו עניין בדמותה. דמותה שמשה גם השראה ל[[כוריאוגרפיה|כוריאוגרפים]]. [[מיכאיל פוקין]] יצר ב-1908 את ה[[בלט]] "Nuit d'Egypte" (לילה במצרים) וכך גם [[מרתה גרהם]] ונוספים.