איוניה – הבדלי גרסאות

כשכנותיה סבלה גם איוניה מפלישת ה[[קימרים]] לאסיה הקטנה בתחילת המאה ה-7 לפנה"ס. המלך גיגס מלידיה (מלך עד 657 או 652 לפנה"ס), המזוהה לעתיםלעיתים עם [[מלחמת גוג ומגוג|גוג]] המקראי, פלש לערי איוניה וכבש את שטחן של סמירנה ומילטוס. עם זאת רק בתקופת [[קרויסוס]], מלך לידיה בין השנים 560 עד 545 לפנה"ס, השלימה האחרונה את השתלטותה על ערי איוניה. קרויסוס בנה את [[מקדש ארטמיס באפסוס]] שהיה לאחד מ[[שבעת פלאי תבל]] בעולם העתיק. עם תבוסת קרויסוס ל[[כורש]], נכבשה גם איוניה על ידי הפרסים והייתה לחלק מ[[הממלכה האחמנית]]. ערי איוניה נהנו ממידה רבה של [[אוטונומיה]] תחת השלטון הפרסי, אך סבלו מזרועם הקשה של שליטים מקומיים שמונו לתפקידם על ידי הפרסים, מעול המסים ומחובת השירות הצבאי שנכפה עליהן. בשנת 500 לפנה"ס לערך, [[המרד האיוני|מרדו ערי איוניה]] בפרסים בסיוען של [[היסטוריה של אתונה|אתונה]] ושל [[ארטריה]], והמרד התפשט לאורך כל חופי הים האגאי. עם זאת המרד דוכא תוך מספר שנים והוכרע באופן סופי ב[[קרב לאדה]] בשנת 494 לפנה"ס. מילטוס הושמה במצור וחרבה. הפרסים לא הענישו את הערים המורדות, אלא הרגיעו את התסיסה שגרמה למרד על ידי הדחת שליטיהן הטיראנים וכינון משטר דמוקרטי בחלק מהן.