מול – הבדלי גרסאות

נוספו 8 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
בוט החלפות: לעיתים
(הוסף מידע)
מ (בוט החלפות: לעיתים)
על המול מבוססות שתי יחידות סטויכיומטריות נוספות:
 
ה'''מסה''' של מול אחד של חלקיקים נקראת '''מסה מולרית'''. לכל [[יסוד כימי|יסוד]] יש מסה מולרית משלו. ערך המסה המולרית של יסוד, ב-g/mol, שווה ל[[משקל אטומי|משקל האטומי]] של אותו יסוד. נתון זה מופיע לעתיםלעיתים קרובות תחת שם היסוד ב[[הטבלה המחזורית|טבלה המחזורית]]. המסה המולרית נמדדת ב'''גרם למול''' (g/mol); בפיזיקה מקובל להגדירה ב[[קילוגרם]] לקילומול (kg/kmol). שני נתונים אלו זהים מבחינה מספרית. כך, למשל, מסתו של מול [[נתרן]] (כלומר, המסה של כ-{{SN|6.022|23}} אטומי נתרן) היא כ-23 גרם. מסתו המולרית של נתרן היא, אפוא, 23 גרם למול.
 
כאשר החלקיק הנדון הוא מולקולה, הרי לעתיםלעיתים קרובות, סך המסות המולריות של האטומים המרכיבים את המולקולה מכונה '''[[מסה מולקולרית]]''' או "משקל מולקולרי" ומסומן Mw. אולם, קיים הבדל בין מסה מולרית למסה מולקולרית. מסה מולקולרית מייצגת גודל מוחלט של מסה ונמדדת ביחידות מסה, כגון [[יחידת מסה אטומית מאוחדת]] או קילוגרם. לעומת זאת, מסה מולרית מייצגת את המסה של כמות חלקיקים נתונה ונמדדת ביחידות מסה לכמות חלקיקים, כגון g/mol או kg/kmol. יתר על כן, ניתן למדוד גם מסה מולרית של חלקיקים שאינם מולקולות, כגון אטומים או [[חלקיק יסודי|חלקיקים יסודיים]] כלשהם. הבלבול הנפוץ בין שני המונחים נובע בעיקר מהעובדה שהמסה המולרית של מולקולה, ביחידות g/mol, זהה לחלוטין למסה המולקולרית שלה, ביחידות u (יחידת מסה אטומית מאוחדת). לדוגמה, המסה המולרית של [[מלח בישול]] (נתרן כלורי) היא 58.44126928 גרם למול, כאשר 22.98976928 מהם תורם אטום הנתרן ו-35.4515 תורם אטום ה[[כלור]]. המסה המולקולרית של מלח בישול, כלומר, המסה של מולקולה אחת של מלח בישול, היא בדיוק {{משמאל לימין|58.44126928 u}}.
 
מדברים אלו נובעת הנוסחה:
 
{{עוגן|מולר}}
היחידה השנייה הנובעת מהמול היא יחידת ה'''ריכוז''', '''[[מולריות|מולריוּת]]'''. היחידה, המסומנת באות c, נמדדת ב'''מוֹלר''', המסומן ב-M. מולר אחד שווה למול חלקיקים של מומס ב[[ליטר]] של ממס. כדי ליצור, לדוגמה, תמיסה מימית של מלח בישול שריכוזה יהיה 3M, יש להמיס 3 מול מלח בישול (כלומר, 175.5 גרם מלח בישול) בליטר מים. בכימיה נהוג להשתמש בשתי יחידות הריכוז, מולר ומול לליטר, זו לצד זו. מולר משמשת לעתיםלעיתים קרובות במעבדה לציון ריכוזן של תמיסות על תווית המכל שלהן (למשל, ''חומצה גפרתית 5M''). הנוסחה הנובעת היא:
 
<math>c(M)=\frac{n(mol)}{v(l)}</math>
'''שבר מוֹלרי''' או '''שבר מוֹלי''', המסומן באות היוונית [[כי]] (χ), מציין את היחס בין מספר מולי המומס לבין מספר המולים הכולל בתמיסה, מומס וממס יחדיו (כלומר תמיד קטן מ-1). לדוגמה, מול אחד של מלח בישול המומס ב-9 מולים של מים נותן תמיסה בת 0.1χ.
 
'''פוֹרמָליוּת''', בה משתמשים לעתיםלעיתים נדירות, זהה למולריות, רק שכאן מדובר במספר המולים של ''החומר המקורי'' שהומסו. לדוגמה, כשממיסים מול של מימן כלורי בליטר מים, זו מתפרקת ליוני מימן וליוני [[כלור]]. יוני המימן ממשיכים להגיב עם המים ליצירת יוני [[הידרוניום]] (H3O<sub>+</sub>). לפיכך, קשה לומר שזוהי תמיסה בת 1M של מימן כלורי, שכן כמעט ולא קיימות מולקולות מימן כלורי בתמיסה. בשעה שהמולריות מתעלמת מהיבט זה, ניתן לומר שקיבלנו תמיסה בת 1F (פוֹרמל) של מימן כלורי.
 
'''מוליניוּת''', גם היא יחידה נדירה; היא זהה למולליות, רק שכאן מדובר במסת התמיסה ''כולה'', ולא רק במסת הממס. לפיכך, מול של חומר מסוים, השוקל חצי קילוגרם והמומס בקילוגרם מים נותן תמיסה בעלת מוליניות של שני-שלישים מול לקילוגרם (מול אחד חלקֵי אחד וחצי קילוגרם).