הבדלים בין גרסאות בדף "הומניזם"

נוספו 8 בתים ,  לפני שנתיים
מ
בוט החלפות: אידיאל, לעיתים
מ (הוספת קישור להגזע הארי)
מ (בוט החלפות: אידיאל, לעיתים)
 
==אטימולוגיה==
קיימת הבחנה שורשית בין נשוא הערך שהוא המובן האידאלוגיהאידיאלוגי של הומניזם, לבין המובן שמעודד לימוד וחקר שפות, תרבויות, וספרים קלאסיים, כגון הבחנה בין מקצועות ריאליים להומניסטיים בבתי הספר ובאוניברסיטאות.
 
המילה humanisra היא שם עצם, שהתחיל להיות נפוץ בתקופת ה[[רנסאנס]] כהגדרה לקבוצת החברים ב[[גילדה|גילדת]] המורים שלימדו huntanac artcs (אמנויות האדם).
* '''[[ליברליזם|הזרם הליברלי]]''' - לפי ההומניזם הליברלי האדם הוא יצור אינדיבידואלי. פנימיותו של האדם היא הנותנת משמעות לעולם, ומהווה את מקור הסמכות המוסרית, ה[[אסתטיקה|אסתטית]], והפוליטית. בכל דילמה [[מוסר]]ית או [[פוליטיקה|פוליטית]], עלינו לפנות אל רצונו הפנימי של האדם. יש להגן על היחיד מפגיעה, ולשם כך יש לממש את [[זכויות האדם]]. ניתן להבחין בדרכם של המצדדים בהומניזם הליברלי בכל הנוגע לטיפול בפושעים - החשיבות העצומה שמייחסים הליברלים לרווחתו של היחיד, גורמת להם להתנגד ל[[הוצאה להורג|הוצאות להורג]], ל[[עינויים]], ולמתן עונשים קשים. כך, מתקיימות נקודות השקה בין הזרם הליברלי לבין הדתות [[מונותאיזם|המונותאיסטיות]] ובמיוחד ה[[נצרות]]. הליברליזם שם דגש על הרצון החופשי. הוגים נוצרים למן [[המאה ה-18]] שילבו בין ההומניזם לנצרות, באמצעות הטענה, כי מטרתו של האל היא להיטיב את מצבם של בני האדם, ולפיכך על בני האדם לפעול להיטיב את מצבם של בני אדם אחרים.
* '''[[סוציאליזם|הזרם הסוציאליסטי]]''' - ההומניסטים הסוציאליסטים, בדומה לפילוסופיית ה[[תועלתנות]], רואים חשיבות במצבו של כלל המין האנושי ולא במצבו של היחיד. בניגוד לזרם הליברלי ששם דגש על חירותו של הפרט וזכויותיו, שם הזרם הסוציאליסטי את הדגש על ה[[שוויון]] בין כל בני האדם. על פי הסוציאליזם חוסר השוויון הוא פגיעה בכלל האנושות, כיוון שמשמעותה מתן העדפה לגורם שולי שקשור לאדם (כסף) על פני המהות האוניברסלית שלו. לטיעוני הסוציאליסטים אפשר למצוא סימוכין גם בדתות המונותאיסטיות, שקובעות שכל בני האדם נבראו בצלם האל, ומכאן שכל בני האדם שווים.
* '''זרם ה[[דרוויניזם חברתי|דרוויניזם החברתי]]''' - למרות שלא נהוג לראות אידאולוגיות [[גזענות|גזעניות]] כהומניסטיות, יש בהן אלמנטים ברורים של הערצת האדם. בניגוד לזרמים האחרים של ההומניזם, זרם זה שולל את הזכות לשוויון של בני האדם וגורס כי ישנם בני אדם נעלים מול בני אדם נחותים. זרם הדרוויניזם החברתי הוא היחיד שלא קיבל את השראתו רק מן הדת אלא גם מעיוות של המדע, ובעיקר מעיוות של האנתרופולוגיה ומדעי החיים (מדענים מתייחסים לדרוויניזם החברתי כאל [[פסבדו-מדע]]). תומכי הזרם רואים במין האנושי מין שמצוי בתהליכי [[אבולוציה]] בלתי פוסקת, כמו שאר המינים שבטבע ולפיכך נתון המין האנושי בכל עת במלחמת קיום על משאבים, שבה רק החזקים ביותר ישרדו, לאחר שיביסו את החלשים (בביולוגיה אבולוציונית המתאים שורד, לא בהכרח החזק, ולא באמצעות כוח מכוון). הדרוויניזם החברתי החל להתבסס במחצית [[המאה ה-19]], ועד מהרה השפיע על חלקים מהאליטות, כגון תומכי ה[[קולוניאליזם]] של המעצמות הימיות, חלק מ[[התנועה הפרוגרסיבית]] ב[[ארצות הברית]] {{דרוש מקור}} ובמיוחד עמד בבסיס האידאולוגיה [[נאציזם|הנאצית]] ב[[גרמניה]]. כך, שאיפתה של התנועה הנאצית הייתה להשביח את המין האנושי על ידי טיהור אתני, השארת הגזע הארי והכחדת הגזעים הנחותים (לטענתם), כגון היהודים, הצוענים והשחורים, שסיכנו לדעתם, את חוסנו של המין האנושי בכלל ושל [[הגזע הארי]] בפרט. הזרם ספג מהלומה קשה לאחר תבוסת גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, אך הדים לקיומו המשיכו להתקיים לאחריה, כגון במשטר ה[[אפרטהייד]] ב[[דרום אפריקה]] ובתנועות גזעניות ונאו-נאציות ברחבי העולם. בשנים האחרונות, עם התפתחות מדעי הגנטיקה והרפואה, ניתן למצוא הדים של דמיון לדרוויניזם החברתי, אם כי לא באופן גזעני, אצל אנשים שמשתמשים בבדיקות גנטיות ולעתיםולעיתים גם בהפלת עוברים בעלי מומים קשים, כדי לתכנן את משפחתם. כל זאת, כדי למנוע מהם, מבני משפחתם, ומהחברה בכלל, את הסבל שעלול להיגרם כתוצאה מלידת תינוק שצפויים לו חיים קצרים ו/או מלאי ייסורים. ישנם אנשים ששואפים לפתח את תחום הגנטיקה כדי לאפשר להורים לבחור עבור צאצאיהם תכונות כגון צבע שיער, צבע עיניים, יכולות אתלטיות, יכולות שכליות וכיוצא באלה. ראו גם [[אאוגניקה]].
* '''[[טרנס הומניזם]]'''-פילוסופיה הסובבת סביב השאיפה לנצל אמצעים טכנולוגים על מנת להתגבר על המגבלות הביולוגיות של האדם.
 
== הומניזם מול הדת התאיסטית==
ההומניזם בגרסאות שונות הפך בהדרגה לאידאולוגיה השלטת ב[[אירופה]] (בייחוד באירופה המערבית), בעיקר משום שהציע אלטרנטיבה לדת בתקופה של חילון הולך וגובר. הוא התבסס בעיקר במדינות שניתקו את עצמן מהדת באופן מוחלט כמו [[צרפת]]. ב[[ארצות הברית]] רואים רוב התושבים בדת (בעיקר בדתות [[מונותאיזם|מונותאיסטיות]]) את האמצעי להקניית מערכת ערכים, ובעניין זה יש פער גדול בין אירופה לארצות הברית. גם בארצות אפריקה ואסיה משמשות הדתות כמקור העיקרי להדרכה ערכית, ואילו ההומניזם נתפס בהן לעתיםלעיתים קרובות כמערכת זרה ואף מאיימת.
 
הציוויים המוסריים הנובעים מההומניזם אינם סותרים בדרך כלל את הציוויים הדתיים. כך למשל, רצח נתפס ברוב הדתות כחטא נגד האל, בנוסף להיותו פשע פלילי, ולכן מהווה עבירה חמורה. במערכת ערכים המתבססת על דת, כגון הנצרות הקתולית, קיימת בעייתיות עקב המחילה שניתנת בזמן ה[[וידוי (נצרות)|וידוי]], לכל מעשה פשע, בתנאי שהמאמין יתפלל או יתרום סכומי כסף, כפי שיקבע הכומר המוודה. זרמים רבים בדת הנוצרית רואים אלימות ומלחמה באור שלילי מאוד, ובכך הם שותפים לזרמים הומניסטיים רבים באירופה ובארצות הברית. לאור זאת, היו שניסו ליצור סינתזה בין הדת (בייחוד בין הנצרות או היהדות) לבין ההומניזם. יש אנשים הרואים עצמם הן כדתיים והן כהומניסטים, ובחיי המעשה אין בכך בדרך כלל סתירה; תפיסה זו נקראת [[הומניזם דתי]]. הפער בין הדת להומניזם, על-פי השקפה זו, עולה בנימוקים שכל צד נותן לציוויים המוסריים. הבדל אחר הוא בכך שהמושג "חטא נגד האל" או מושג העונש בעולם הבא, אינם מקובלים בהומניזם. לעתיםלעיתים ניתן למצוא את הפער שבין הגישות במצבים של [[דילמה מוסרית|דילמות מוסריות]] מורכבות, שבהן הציווי ההומניסטי עשוי להיות שונה מאד מהציווי הדתי.
 
==התארגנויות==