יהדות רבנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 6:
הקראים, שדחו את ה[[תורה שבעל פה]], ולא קיבלו את פסיקות ה[[גאונים]], היוו קבוצה קטנה יותר בקרב היהודים ביחס לרבניים. מרבית היהודים היו רבניים, והם נחלקו באותה תקופה בין שני מרכזים - המרכז ה[[בבל]]י, על שתי [[ישיבה|ישיבותיו]], והמרכז ה[[ארץ ישראל|ארצישראלי]], שהיוו שתי חטיבות הלכתיות ומנהלתיות. היהדות הרבנית המשיכה את זרם ה[[פרושים]] של [[תקופת בית שני]], ומתאפיינת בהתבססות ההלכה על ה[[תורה שבכתב]] והתורה שבעל פה, הכוללת את ה[[משנה]], ה[[תוספתא]], [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] ו[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]], [[מדרשי הלכה|מדרשי ההלכה]] ו[[מדרשי אגדה|מדרשי האגדה]].
 
היחסים בין הרבניים ובין הקראים היו מורכבים. הרבניים והקראים בארץ ישראל הרבו להתקוטט ביניהם, עד כי השלטונות נאלצו לעתיםלעיתים להתערב. ב[[מצרים]], לעומת זאת, שררו יחסים ידידותיים, במיוחד בקרב השכבות הגבוהות. ככלל, הקראים חשו ופעלו כחלק אינטגרלי מהקהילה הכלל-יהודית. כך, למשל, [[נישואים]] בין הרבניים והקראים היו שכיחים. כמו כן, היו [[גאונים]] שביקשו וקיבלו סיוע פוליטי וכספי מנכבדים קראיים. היו גם [[תענית|תעניות]] ו[[תפילה|תפילות]] משותפות בעת צרה, וגם איסופי כספים משותפים. אדם אשר תרם הן לרבניים והן לקראים זכה לתואר "פאר שתי הפאות". יחסם של מנהיגי הרבניים לקראים היה לרוב שלילי, כאשר הפולמוסן הגדול בסוגיה זו היה רב [[סעדיה גאון]].
 
דוגמה לשימוש במונח "רבנים" לעומת "[[קראים]]" ניתן לראות בחיבורו הפילוסופי של רבי [[יהודה הלוי]], "[[הכוזרי]]", שנכתב ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]]: