הבדלים בין גרסאות בדף "מיגרנה"

נוספו 26 בתים ,  לפני שנתיים
מ
בוט החלפות: לעיתים
מ (הוספת קישור לעייפות)
מ (בוט החלפות: לעיתים)
'''מיגרנה''' (ב[[עברית]]: '''צדעת''', '''צִלְחָה''', או '''צַלְחִית''') היא צורה נפוצה של [[כאב ראש]], בדרך כלל אינטנסיבית מאוד ומגבילה את הפעילות, לפעמים אפילו עד השבתה מוחלטת. המחלה מוכרת עוד מימי קדם וביוון העתיקה כונתה HEMICRANIA (חצי ראש). שם זה שובש במשך הדורות והפך למיגרנה - MIGRAINE.
 
המיגרנה מתחילה, ברוב המקרים, בגיל ההתבגרות ובמקרים רבים נעלמת בגיל 50–60, אך יכולה להופיע גם בילדים ובקשישים ולהמשיך לאורך כל החיים. המחלה נחשבת לשכיחה מאוד ומופיעה ב-20-22% מהנשים ו- 10-12% מהגברים. מיגרנה נחשבת היום למחלה תורשתית פוליגנטית (תלויה במספר גנים ולא בגן אחד) ומולטיפקטוריאלית (מספר מנגנונים גורמים להופעתה). בנוסף לגורם הגנטי יש גם גורמים סביבתיים למחלה. היא מאופיינת בהתקפי [[כאב]] חד, הפוגעים בדרך כלל בחצי אחד של הראש. המיגרנה מלווה לעתיםלעיתים קרובות ב[[בחילה]], [[הקאה]], רגישות גבוהה לאור ולרעש, לעתיםלעיתים גם תופעות ויזואליות עם דוגמאות של אורות וצללים ולעתיםולעיתים נדירות אף חולשה או שיתוק בחצי הגוף.
 
מחלקים היום את המיגרנה לשני סוגים עיקריים: מיגרנה עם [[אאורה]] (AURA) ומיגרנה ללא אאורה. קיימים גם סוגי מיגרנה נדירים יותר כמו - מיגרנה בזילרית המאופיינת בעיקר על ידי התקפי סחרחורת ואי שווי משקל, מיגרנה של ילדים היכולה להתאפיין בהתקפי [[כאב בטן]] עם או ללא כאב ראש, מיגרנה אוקולרית שבה עיקר התסמינים הם תסמיני הפרעת ראיה ועוד סוגים נדירים עד נדירים מאוד.
ה"אאורה" (מילולית: [[הילה (פיזיקה)|הילה]]) נגרמת עקב תופעה נוירולוגית ממוקדת המתרחשת מיד, לפני או במשך המיגרנה עצמה. הסימנים מופיעים בדרך כלל בהדרגה במשך 30-5 דקות מיד לפני שכאב הראש מתחיל. הסימפטומים של האאורה הם בדרך כלל חושיים בטבעם.
 
אאורה ויזואלית היא הנפוצה מהאירועים הנוירולוגיים. ישנה הפרעת ראייה הכוללת לרוב הבזקי אור לבנים חסרי צורה ולעתיםולעיתים נדירות אור צבעוני או מזוגזג בצורת חומה בצורה. ישנם חולים המתלוננים על ראייה מעורפלת כאילו שהם מסתכלים דרך עשן או זכוכית ולעתיםולעיתים מנהרה. יכולה להופיע גם הפרעה בשדה הראיה, נקודות שחורות ("זבובים") בתוך שדה הראיה ולעתיםולעיתים עוורון מלא וחולף.
אאורה סומטוסנסורית (חושית) כוללת הרגשת [[נמלול]] (מחטים) באזור היד והזרוע ובאזור חלל האף וה[[פה]]. הנמלול אז מתרחב מהיד לעבר הזרוע ועלול לכלול את הפנים, השפתיים והלשון. במקרים חמורים יכול להופיע שיתוק חצי גוף או הפרעת דיבור חולפת.
 
===כאב הראש===
מיגרנה טיפוסית היא כאב בינוני עד חזק בצד אחד של הראש המגיע בפעימות. לעתיםלעיתים הכאב מוגבר עקב [[פעילות גופנית]]. לא כל המאפיינים הכרחיים כדי לקבוע מיגרנה. הכאב עלול להיות גם בשני צידי הראש או להתחיל בצד אחד ולהפוך לכללי. לעתיםלעיתים הצד הכואב מתחלף לסירוגין מהתקף אחד לבא.
 
הכאב מתגבר בהדרגה, מגיע לשיא ואז מתחיל להחלש. סך משך ההתקף הוא 72-4 שעות אצל מבוגרים ושעה עד 48 שעות אצל ילדים. תדירות ההתקפים משתנה, מפעמים ספורות בכל החיים ועד כמה פעמים בשבוע. החולה הממוצע סובל מ-4-2 התקפים בחודש. גם עוצמת הכאב משתנה בין החולים ומלווה בתופעות אחרות. אצל חולים רבים אובד התיאבון במשך ההתקף, למעלה מ-90% סובלים מבחילה וכשליש מהקאה. חולים רבים חווים גירויי יתר בחושים הגורמים ב[[פוטופוביה]] (פחד מאור), [[פונופוביה]] (פחד מרעש), [[אוסמופוביה]] (פחד מריח) ומבקשים לשהות בחדר שקט וחשוך.
 
ראייה מעורפלת, גודש באף, שלשול, תכיפות במתן שתן, שינוי בצבע העור והזעה נראים לעתיםלעיתים בשלב זה. תיתכן התפתחות של בצקת בקרקפת או בעור הפנים, רגישות בקרקפת, בליטה של וריד או עורק במצח וקישוי של העורף או הצוואר. נפוץ גם חוסר יכולת ריכוז .
 
===שלב הפוסטדורם===
'''הטיפול בהתקף החריף'''
מטרתו להפסיק בהקדם האפשרי את ההתקף המיגרנוטי המתקיים ולהחזיר במהירות את החולה לתפקוד מלא. ישנן שתי שיטות למתן טיפול זה:
* השיטה המדורגת - מתחילים בתרופה נוגדת כאב קלה, אם לא עוזרת, עוברים למשכך כאב חזק יותר שגם נוגד דלקת. אם גם טיפול זה לא עוזר, עוברים לטיפול ייחודי למיגרנה. בשיטה הזאת יש פן חיובי בזה שלעתיםשלעיתים יכולים לפתור את ההתקף בטיפול של משכך כאב קל בלבד, אך גם פן שלילי שלעתיםשלעיתים הניסוי בתרופות שונות אורך זמן רב בו החולה ממשיך לסבול.
* השיטה המיידית - נותנים לחולה מיידית את הטיפול הייחודי למיגרנה.
התרופות העיקריות והייחודיות שנותנים היום למיגרנה הן תרופות ממשפחת הטריפטנים (TRIPTANS). קיימים מספר סוגים של טריפטנים (בישראל - IMITREX, SUMATRIDEX, ZOMIG, RELERT, RIZALT, NARAMIG). כל התרופות האלו פועלות באותו מנגנון ונבדלות אחת מהשנייה רק במהירות ואורך זמן הפעולה ובעוצמת תופעות הלוואי האפשריות. הטריפטנים הם חומר כימי תואם סרוטונין ( SEROTONIN AGONISTS) כאשר הסרוטונין הוא חומר כימי שכיח באופן טבעי במוח. הטריפטנים משפיעים באופן ייחודי על כלי הדם בדורה ועל אזורים של גזע המוח וכך מונעים את התרחבות כלי הדם וכן את היווצרות הדלקת העצבית שתוארה מעלה. תרופות אלו הן יעילות מאוד ובטוחות לשימוש, אינן מרדימות ואינן משפיעות על הנהיגה. תופעות לוואי אפשריות הן [[כאב חזה|לחץ בחזה]] לא מסיבה לבבית, תחושת חולשה כללית וסחרחורת סמוכה לזמן נטילת התרופה וחזרת ההתקף המיגרנוטי כעבור 24 שעות. תופעות הלוואי הן מאוד אינדיווידואליות וכן גם הצלחת התרופה ועל כן לא ניתן לחזותן מראש ולעתיםולעיתים יש לנסות מספר תרופות עד שמגיעים לתרופה ה"נכונה" והמצליחה. סיכון נוסף שיש בשימוש בטריפיטנים הוא תופעת כאבי ה'ריבאונד'. שימוש מופרז בטריפיטנים (נמדד במספר פעמים בשבוע), עלול לגרום לתופעת 'התמכרות' לכדורים. התופעה מתבטאת בכך שמיגרנות מתחילות להווצר עם התפוגגות ההשפעה של התרופה, כתוצאה מכך שהגוף מתרגל ודורש את התרופה. הדבר גורם ל'מעגל קסמים' של שימוש הולך וגובר בתרופה, ולהגדלת המינון. החלצות ממצב זה אינה פשוטה, ויכולה לדרוש התערבות רפואית הכוללת שימוש בסטרואידים, ולעתיםולעיתים להתבצע תחת אשפוז.
 
''' הטיפול המונע'''