סטיבן קינג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשלט רחוק
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 120:
==הכתיבה==
===סגנון הכתיבה===
כתיבתו של קינג ידועה בעיקר בשל יכולתו לשים דגש על הדברים הקטנים, שלמעשה בסופו של דבר מעצבים את הדמויות ואת קו העלילה. רבים מספריו של קינג, שלכאורה מנותקים לחלוטין אחד מהשני, מתבררים כמחוברים בקווי עלילה כלשהם, לרוב באמצעות דמויות משניות, ערים בדיוניות זהות, ועוד. ערים אלו לרוב שוכנות במדינת מיין, מולדתו ומקום חייו של קינג, לדוגמה העיר הבדיונית [[דרי (עיר בדיונית)|דרי]], שרבים מסיפוריו מתרחשים בה. ספריו של קינג שופעים באזכורים בנוגע להיסטוריה ולתרבות של אמריקה, במיוחד בפן האפל והמחריד לעתיםלעיתים. אזכורים אלו מתבטאים לרוב באמצעות סיפורים על העבר של הדמויות המתוארות בספריו, סיפורים אשר מסבירים את פחדיהם.
 
סגנון כתיבתו של קינג ידוע בעיקר בשל תחכומו הרב, והאופן האפל שבו הדברים מוצגים. הרבה מספריו עוסקים בנושאים פשע, אלימות, מלחמה, גזענות והעל טבעי. קינג נוטה להיכנס לנבכי נשמותיהן של דמויותיו בספריו, ובאמצעות כך לבקר את החברה, ולחשוף לדבריו, את אופיו האמתי של האדם. ספריו של קינג ידועים בשל האפלוליות בה הדברים מוצגים, באופן קר, קודר, וכן. כתיבתו של קינג נודעת גם בשל דו הערכיות שניתן למצוא בסיפוריו. קינג לעולם לא מבקר או מביע דעה באופן ישיר, אלא רק באמצעות הדמויות והסיפור. לעתיםלעיתים הדמות עוברת שינוי, בפעמים אחרות המציאות אליה הדמות נזרקת גוררת מחשבה מצד הקורא. על פי המבקרים, ספריו של קינג חותרים לתכלית מסוימת, וגוררים את הקורא למחשבה מעמיקה בנוגע לעניין אותו בוחר קינג להעלות בסיפור.
 
קינג תופס את תפקיד המספר בספריו, לעתיםלעיתים בתור עצמו, ונוהג להתייחס לקוראיו כאל "חברים ושכנים", או "קוראיי הקבועים". סגנון זה קיים ברבים מספריו. לדבריו, לקינג יש נוסחה מאוד פשוטה לכתיבה טובה: "תקראו ותכתבו כשש שעות ביום. אם אתם לא יכולים למצוא את הזמן לזה, אל תצפו להיות כותבים טובים." קינג מספר שהוא כותב כל יום בממוצע 2,000 מילים, ולא הולך לישון עד שהוא לא מגיע לרף הזה. לקינג יש גם הגדרה לכישרון כתיבה: "אם כתבת משהו וקיבלת עליו תשלום ב[[המחאה]], ואם פדית את ההמחאה והיא לא חזרה, ואם שילמת את חשבון החשמל עם הכסף הזה - אני מחשיב אותך לאדם כישרוני".
 
הסגנון של קינג מאופיין בין היתר בקפיצות בין העתיד לעבר, פיתוח דמויות עמוקות, וסוף עם עקומה עלילתית בכל פרק. קינג לעתיםלעיתים משתמש בחבריו כבסיס לדמויות בספריו, ונוהג לאזכר ספרי מדע בדיוני שהוא אוהב, אשר השפיעו עליו כסופר. כשנשאל למה הוא כותב, ענה קינג: "התשובה פשוטה למדי - לא נועדתי לעשות שום דבר אחר. הייעוד שלי הוא לכתוב סיפורים, ואני אוהב לכתוב סיפורים, זה למה אני ממשיך לעשות את זה. אני באמת לא יכול לדמיין את עצמי עושה משהו אחר, ואני לא יכול לדמיין (את עצמי) לא עושה את מה שאני עושה." קינג גם נשאל מדוע הוא כותב סיפורים מבעיתים, והוא ענה למראיין בשאלה: "למה אתה מניח שיש לי בררה?"
 
===השראה===