אטימולוגיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים) |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 10:
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] שלטה במחקר הבלשני הגישה ה[[בלשנות היסטורית|דיאכרונית]], החוקרת את ההיסטוריה ואת התפתחות השפות. המחקר הגיזרוני היה אז חוד החנית של הבלשנות ההיסטורית, וההתקדמות בתחום זה – בעיקר בחקר ה[[שפות הודו-אירופיות|שפות ההודו-אירופיות]] – תרמה רבות לידיעת ההיסטוריה של שפות רבות וקרבת המוצא ביניהן, ולהבנת העקרונות האוניברסליים שבבסיס התפתחותן של שפות.
עם תחילת [[המאה ה-20]] ירדה קרנה של הגישה הדיאכרונית בבלשנות ופינתה את מקומה למחקר ה[[בלשנות סינכרונית|סינכרוני]], הבוחן את השפה כמערכת בנקודת זמן מסוימת. על אף ה[[מתודולוגיה|מתודולוגיות]] הנוקשות שפיתחה הבלשנות ההשוואתית כדי להעניק למסקנותיה תוקף מדעי, המחקר האטימולוגי כרוך מעצם טבעו במידה מסוימת של ספקולטיביות, וזו גוררת התייחסות חשדנית
==הרעיונות הבסיסיים באטימולוגיה==
*בדרך כלל, למילים בתחילה יש איות מורכב, והוא הופך פשוט יותר עם השנים (למשל, עקב שימוש בקיצורים). התבניות שלפיהן מילים מתקצרות אינן קבועות.
*מילים שנחשבות לעגה ([[סלנג]]) עשויות להפוך לחלק מלב השפה;
*[[מילה גסה|מילים גסות]] עשויות להפוך ל[[לשון נקייה]] עבור מילים אחרות, ומילים תקינות הופכות
*מילים עשויות להתחבר זו לזו ([[הלחם|הלחמים]]).
*מילים מתחילות
*מילים עשויות להגיע מתחומי התמחות מסוימים, מתרבויות שונות, ואף מיצירות ספרות. מילים עשויות להיגזר משם של מקום (למשל, "[[ציונות]]", "[[שמפניה]]", "[[בוהמה]]", "[[ביקיני]]", "[[סוס טרויאני]]") ואף משם של אדם מסוים, אמיתי או בדוי (למשל, "[[צלזיוס]]", "[[ג'קוזי]]", "[[גאוסיאן]]", "[[התניה פבלובית]]", "[[סאדיזם]]").
|