אלכוהוליזם – הבדלי גרסאות

*רצון רב לצרוך אלכוהול.

*איבוד שליטה בעת שתייה (חוסר יכולת להפסיק).

ניתן למצוא [[סטריאוטיפ]]ים של דמות האלכוהוליסט בספרות וב[[תרבות]] הפופולרית, למשל דימוי "ה[[רוסיה|רוסי]] השיכור", "ה[[אירלנד|אירי]] השיכור", או דמות "שיכור העיירה".

 

 

צרכנים כבדים של [[משקה|משקאות]] אלכוהוליים עשויים לסבול מ[[הזיה|הזיות]] ומרעד (דליריום טרמנס).

* [[כבד]]: שימוש באלכוהול, אפילו לזמן קצר, יכול להעלות הצטברות של שומנים ושל חלבונים המביאים למצב של כבד שומני. עם זאת, הקשר בין הסננה שומנית של הכבד לבין נזק חמור לכבד איננו ברור כל כך. שימוש באלכוהול באופן כרוני ומופרז עם זאת, מביא בסופו של דבר להתפתחות של [[מחלת כבד אלכוהולית]] המאופיינת בשלוש צורות נזק עיקריות- כבד שומני, [[דלקת כבד]] ו[[שחמת הכבד]].

 

 

* אפקטים נוספים כוללים עלייה בלחץ הדם, עלייה בסיכון ל[[אוטם שריר הלב]] ולמחלות צרברו-ווסקולריות - עלול להביא לעלייה ב[[סרטן הראש]], [[סרטן הצוואר|הצוואר]], [[סרטן הגרון|הגרון]], [[סרטן הקיבה|הקיבה]], [[סרטן הכבד|הכבד]], [[סרטן המעי הגס|המעי הגס]] ו[[סרטן הריאה|הריאה]]. [[היפוגליקמיה]] עלולה להיגרם כתוצאה מהרעלה קשה.

 

 

=== תסמונות היכולות לנבוע משימוש כרוני באלכוהול ===

בין דרכי הטיפול באלכוהוליזם ניתן למצוא תוכניות גמילה (דטוקסיפיקציה, סילוק [[רעל]]ים) במכוני גמילה. טיפולים אלה כרוכים בדרך-כלל בשהיה של מספר שבועות במכון רפואי מיוחד (או אגף מיוחד ב[[בית חולים]] כללי, גישה שאינה נפוצה ב[[ישראל]]), תוך שימוש ב[[תרופה|תרופות]] כדי להימנע מתסמיני הגמילה.

 

 

תוכנית טיפול אחרת, נפוצה פחות, מבוססת על [[תזונה]]. אלכוהוליסטים רבים סובלים מתנגודת ל[[אינסולין]], הפרעה מטבולית שבה תאי הגוף מתקשים לקלוט [[גלוקוז]], עקב רגישות נמוכה של התאים ל[[אינסולין]] שאחראי לקליטת הגלוקוז בתאים. ניתן לטפל בבעיה זו בעזרת תזונה דלת [[פחמימה|פחמימות]], אולם לתזונה זו יכולות להיות השפעות על [[התנהגות]] ורגשות המטופל, בדומה לתופעות הלוואי של אלכוהוליסטים בגמילה.

הבעיות החברתיות הנובעות מאלכוהוליזם כוללות אובדן מקום העבודה, בעיות [[כסף (אמצעי תשלום)|כספיות]], בעיות בחיי ה[[נישואין]] (עד כדי גירושין) ואף [[אלימות במשפחה]], פשעים כגון [[נהיגה בשכרות]] והפרת הסדר הציבורי, ואובדן הכבוד בעיני אחרים, הרואים בבעיה משהו שהאלכוהוליסט הביא על עצמו, ושיכול היה בקלות להימנע ממנו.

 

 

רבים מניחים בטעות כי לאחר שהאלכוהוליסט חדל משתיית אלכוהול, הכול בא על מקומו בשלום, אך נגמלים רבים עדיין רואים בעצמם "אלכוהוליסטים" או "אלכוהוליסטים מתאוששים", משום שחלק מהבעיות נפתרות רק לאחר זמן.

*[[עווית]]ות - התקפי עווית קשים עשויים להיגרם גם אצל מי שאין לו היסטוריה של עוויתות או של מחלות מבנה-[[מוח]] אחרות.

*[[הזיה|הזיות]] - בדרך כלל של חוש הראיה (הזיות חזותיות) או חוש המישוש.

 

שלא כמו תופעות הלוואי של גמילה מ[[סם|סמים]] כמו [[הרואין]], שיכולות להיות מאוד לא נעימות אך בדרך-כלל אינן מהוות סכנת [[חיים]], הימנעות מאלכוהול עשויה להרוג (בשל עוויתות בלתי-נשלטות) אם אינה מלווה בטיפול רפואי הולם. הטיפול התרופתי בגמילה מאלכוהול מתבסס על חומרים שיש להם השפעה דומה מאוד לאלכוהול על המוח: [[ברביטורטים]] ו[[בנזודיאזפינים]]. היות שהבנזודיאזפינים הם הבטוחים ביותר מבין שלוש קבוצות החומרים, בדרך-כלל מפסיקים את צריכת האלכוהול, ומחליפים אותו בבנזודיאזפין בעל השפעה ארוכת-טווח (כגון "ואליום") כדי להימנע מתופעות הלוואי. לאחר מכן מפחיתים את מינון הבנזודיאזפין בהדרגה במשך כמה ימים או שבועות.