אל-עמארנה – הבדלי גרסאות

'''אל-עמארנה''' (מ[[ערבית]]: '''ألعمارنة''', לעתיםלעיתים נקרא בטעות תל אל-עמארנה{{הערה|מקור הטעות בשמו של אחד מארבעת הכפרים ששכנו במקום ונקרא אַ-תִל. החוקרים קוראים לאתר אל-עמארנה או עמארנה (רייני, מכתבי אל-עמארנה עמ' 1).}}) ובמצרית עתיקה '''אחתאתון'''{{הערה|1=ואולי זוהי אשתון (דברי הימים, רשימת בני יהודה וערי הנגב: וּכְלוּב אֲחִי שׁוּחָה הוֹלִיד אֶת מְחִיר, הוּא אֲבִי אֶשְׁתּוֹן. וְאֶשְׁתּוֹן הוֹלִיד אֶת בֵּית רָפָא וְאֶת פָּסֵחַ וְאֶת תְּחִנָּה אֲבִי עִיר נָחָשׁ – אֵלֶּה אַנְשֵׁי רֵכָה}} הוא [[אתר ארכאולוגי]] נרחב ב[[מצרים העתיקה|מצרים]] השוכן בגדה המזרחית של הנילוס ב[[מצרים התיכונה]] באמצע הדרך בין [[נא אמון]] ל[[מף]]. בעבר, למשך תקופה קצרה, היה המקום עיר הבירה של [[מצרים העתיקה]]. העיר נבנתה בידי [[פרעה]] [[אח'נאתון]] (פרעה אמנחותפ הרביעי, מ[[השושלת השמונה-עשרה של מצרים|השושלת השמונה-עשרה]]) ובנייתה הסתיימה ב-[[המאה ה-14 לפנה"ס|1353 לפנה"ס]] בערך. שמה של העיר בפי המצרים הקדמונים היה '''אַחֶתְאַתון''' – "ה[[אופק]] של [[אתון]]" (אחד מכינויו של [[רע (אל)|רע]], [[אל השמש]] המצרי) היות שהיא הוקדשה לדת החדשה, שבה אתון הוא האל היחיד. העיר הייתה מיושבת כעשרים שנה בלבד, מכיוון שלאחר מותו של אחנתון, ננטשה העיר והבירה הוחזרה ל[[נא אמון]] על ידי [[תות ענח' אמון]]. בימי השושלת ה-19 בתקופתו של פרעה [[סתי הראשון]] ישבו באתר פועלים אשר פרקו אבני בנייה מהמבנים לצורך העברתם לאחד ממפעלות הבנייה של סתי הראשון. נטישתה של העיר תוך זמן קצר הפכה את ה[[אתר ארכאולוגי|אתר]] ל"חד שכבתי" ובכך הקלה על הארכאולוגים להשוות את הממצאים שנמצאו בה לממצאים באתרים אחרים וכמקור לימוד על מבנה העיר המצרית הקדומה.