אימוץ – הבדלי גרסאות

למרות העדר תהליך של '''הריון''' מצד בני הזוג המְאמְצים ביחס למאומץ - נהוג בעברית המודרנית (וכך ננהג גם כאן) לכנות את האדם המאמץ בשם "'''הורה'''"{{הערה|1=[[האקדמיה ללשון העברית]] טרם הציעה מונח אחר (לא מהשורש ה.ר.ה) שיורה באופן כללי הן על ההורה הביולוגי והן על האדם המאמץ (באופן המשקף את מעמדם החוקי הזהה). הבעיה הלשונית הנ"ל אינה קיימת ברובן של שאר השפות, וגם לא הייתה קיימת בעברית ההיסטורית - שבזמנה טרם הושווה מעמדו החוקי של ההורה הביולוגי לזה של האדם המאמץ.}} מאמץ, וזאת משום שבתום תהליך האימוץ - אין הבדל בין יחסו החוקי של ילד מאומץ כלפי האדם המאמץ אותו - לבין יחסו החוקי של ילד ביולוגי כלפי הורהו הביולוגי (אם לא ויתר על זכויותיו כלפי ילדו).

 

 

ב[[ישראל]] מוסדר אימוץ ילדים ב[[חוק אימוץ ילדים]] התשמ"א-1981.

במקרים מסוימים ילדים אומצו על ידי משפחות לאחר שהופקעו מרשות הוריהם הביולוגיים בשל יחס פטרוני של השלטון ל[[תרבות]] ההורים. ה[[אבוריגינים]] ב[[אוסטרליה]] סבלו בעבר ממדיניות כזו, כמו גם ה[[אינדיאנים]] ב[[ארצות הברית]] וב[[קנדה]]. יש מקרים בהם תינוקות חטופים נמכרים לאימוץ עבור מי שלא מצליח לעמוד בדרישות הנוקשות עבור הורים מאמצים. יש הטוענים שתופעה דומה התרחשה גם בשנותיה הראשונות של [[מדינת ישראל]], כשילדי [[יהדות תימן]] בישראל נחטפו מהוריהם על ידי הרשויות ונמסרו לאימוץ (ראו [[פרשת ילדי תימן]]).

 

 

===סיבות שכיחות לקבלת ילד מאומץ===

על פי החוק, אימוץ בין ארצי מבוצע אך ורק באמצעות עמותה שנקראת עמותה מוכרת, שקיבלה הרשאה מיוחדת ועמדה בתנאים שנקבעו והיא מוכרת על ידי שר העבודה והרווחה ושר המשפטים לצורך טיפול בנושא (הרחבה על עמותת אימוץ מוכרת תנתן בהמשך). עבור עמותה מוכרת נקבעו בחוק תפקידים רבים ושונים. עמותה מוכרת מצויה בפיקוח של "הרשות המרכזית לאימוץ בין ארצי", גוף השייך למשרד העבודה והרווחה.

 

 

לאחר התקשרות זו מתחיל הליך פרוצדורלי הכולל מספר שלבים –

 

במקרים רבים הליך אימוץ מלווה בחששות ובחוסר ודאות הנובע ממורכבות הליכי אימוץ בין ארצי, מריבוי הגורמים המעורבים בו (ההורה הביולוגי, רשויות החוק במדינה הזרה וכו'), וכמובן מהאלמנטים הנפשיים והפסיכולוגיים הנובעים מעצם טיבו של הנושא – בניית תא משפחתי. ליווי משפטי יקל על חוסר הוודאות, לפחות בכל המרכיבים המשפטיים והבירוקרטים.

 

==ראו גם==