אקסון (גנטיקה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 8:
בין גנים המשתייכים למשפחה מסוימת קיימת בדרך כלל זהות רבה באקסונים, זאת לעומת שוני באינטרונים. היות שהאקסונים מקודדים לחלבונים, הרי שקיים "צורך" [[אבולוציה|אבולוציוני]] לשמר את רצף הנוקלאוטידים ככל שניתן; באינטרונים לא קיים צורך זה והם לפיכך מועדים יותר לשינוי. הדבר נכון גם לגבי גנים הומולוגיים בייצורים שונים; בדרך כלל קיימת זהות רבה באקסונים של גנים אלו, זאת לעומת אינטרונים שונים לחלוטין.
 
אקסון בייצורים מפותחים מקודד בממוצע לכחמישים חומצות אמינו. הגן המקודד לחלבון ה[[אדם|אנושי]] [[טיטין]] מכיל את מספר האקסונים הרב ביותר בטבע—178—וכן את האקסון הארוך ביותר ב[[גנום]] האנושי—17,000 נוקלאוטידים. טיטין מורכב מכ-27,000 חומצות אמינו. אקסונים מקודדים לעתיםלעיתים קרובות לאזורים (או "תת-יחידות") בעלי מבנה ותפקיד מוגדר בחלבון. הדוגמה הקלאסית לתופעה זו היא הגנים המקודדים ל[[נוגדן|נוגדנים]] של [[מערכת החיסון]]. כל אזור מוגדר בנוגדן (האזור הקבוע והאזור המשתנה, למשל) מקודד על ידי אקסון נפרד.
 
סך כל האקסונים בגנום מסוים מכונים '''[[אקסום (גנומיקה)|אקסום]]''' (exome).