פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 12 בתים ,  לפני שנה
מ
בוט החלפות: לעיתים
מבחינה [[אידאולוגיה|אידאולוגית]], נהוג לחלק את הדאיזם ל'''קלאסי''' ו'''מודרני'''.
 
'''הדאיזם הקלאסי''' נטה לגישה [[אינטואיציה|אינטואיטיבית]], כדי לבסס את טענתו לקיומה של מציאות [[מטאפיזיקה|מטאפיזית]] האחראית, לשיטת ה[[אסכולה]], לקיום המוכר, בראה אותו בצורתו האופיינית כמערכת [[נטורליזם (פילוסופיה)|טבעית]], ושהיא אינה מתערבת בקיום הזה או בגורל ה[[אדם]] באופן המפר את חוקי הפיזיקה (כגון נס גלוי), אך נשאר פתוח לאפשרות של התערבות "נסתרת". '''הדאיזם המודרני''' לעומת זאת, מתיימר להתבסס על ראיות, או [[אישוש]]ים [[לוגיקה|לוגיים]] כביכול, ו[[ידע]], כבסיס לטענה לקיום מניע ראשון, תוך [[פילוסופיה|התפלספות]] אל מחוץ לגבולות ה[[פרדיגמה]] הנטורליסטית, בעניין [[מקור]]ה ואופיה של ה[[מציאות]], ונקיטת עמדה של [[אגנוסטיות|חוסר וודאות]], ולעתיםולעיתים אף [[איגנוסטיות|חוסר משמעות]] לגבי הטענה להתערבות מצד גורם ראשוני כזה, במציאות.
 
אפשר שהמניע הראשון או ה[[מקור]] הראשון יכונה "[[אלוהים]]" (God), אך יש דאיסטים הסולדים מכינוי זה בטענה שהוא [[הטייה קוגניטיבית|מטה]] או [[שגיאה|מטעה]] [[חשיבה|לחשוב]] ש[[דיבור|מדובר]] ב[[אחד]] מ[[תאיזם|אלוהי הדתות]] ([[דתות אברהמיות|האברהמיות בפרט]]), אשר הדאיסטים עצמם, [[אתאיזם#דיון הגדרתי|על פי הגדרה רלוונטית]], [[אתאיזם|אתאיסטים]] לקיומם. בניגוד לגרסה הקלאסית שהייתה מוגדרת יחסית, הנחות היסוד האינטגראליות של הדאיזם המודרני גמישות יותר, וייתכנו צורות שונות שלהן במעט. המונח "דאיזם" מתייחס, אלא אם צוין אחרת, לדאיזם מודרני.
{{citation | url=http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/9780470670606.wbecc0408/abstract | title=Deism | work=The Encyclopedia of Christian Civilization | year=2011 | quote=Deism is a rationalistic, critical approach to theism with an emphasis on natural theology. The Deists attempted to reduce religion to what they regarded as its most foundational, rationally justifiable elements. Deism is not, strictly speaking, the teaching that God wound up the world like a watch and let it run on its own, though that teaching was embraced by some within the movement. | accessdate=2012-10-10}}
}}
אמנם, ייתכנו מקרים של [[אמונה]] או [[אגנוסטיות]] גם כלפי גילום מסוים של [[תורת הגמול|שכר ועונש]], שאופיו פרו-[[הומניזם|הומאני]] ו[[חוסר דת|לא דתי]], ואף דעות על [[תפילה]] כפעולה [[מדיטציה|מדיטטיבית]] לגיטימית. המסקנה לגבי קיומו של גורם ראשוני [[מטאפיזיקה|מטאפיזי]] שבדרך-כלל, אין אינטראקציה בינו ל[[אדם]], מציבה את הדאיזם כהשקפה הנוגדת את ה[[אדאיזם]] - חוסר או שלילה של האמונה בפרשנות הדאיסטית ל[[אלוהים]], ואת הגדרתו הנרחבת של ה[[תאיזם]] (כאמונה באל במסגרת דתית המציגה אותו לעתיםלעיתים באופן [[הגדרה|מוגדר]] ושרירותי, [[דו-ערכיות|אמביוולנטי]], ולרוב [[שם פרטי|משויים]],{{הערה|1=להרחבה ראו הערך העוסק בשם האל ב[[יהדות]]; "[[השם המפורש]]".}} ו[[האנשה|מואנש]]), שכן ביסוס המסקנה אודות קיום אלוהים במתכונת דאיסטית מתיימר להסתמך על אינטואיציה (התפיסה ה[[קלאסיקה|קלאסית]]), או על מה שנראה לפרט ה[[סקפטיות|ביקורתי]] כהגיוני וסביר בהיעזר ב[[פילוסופיה|התפלספות]] [[אקזיסטנציאליזם|קיומית]], תוך מבט ארוך ב[[היקום|יקום]] ו[[חוק טבע|חוקיותו]] (התפיסה המודרנית); ולא על [[דוגמה]] מבוססת [[כתבי קודש|כתבים דתיים]] או [[התניה חברתית]] {{אנ|Social conditioning}} בהקשר תרבותי או דתי, מכאן שהדאיזם מדגיש חשיבותן של הסיבתיות והניסיון האישי לשאלות תאוסופיות (או מטאפיזיות בכלל, אם הן קשורות למסרו), ומתעסק עם אותן אמיתות שה[[אדם]] יכול לגרוס מתהליך של [[סיבתיות|מתן סיבה]], תוך שאיפה לביקורת עצמית.
 
הדאיזם השפיע על [[מנהיג]]י המהפכה האמריקנית ו[[המהפכה הצרפתית|הצרפתית]].{{הערה|1={{cite book |url=http://books.google.com/books?id=t1pQ4YG-TDIC&printsec=frontcover&source=gbs_ViewAPI#v=onepage&q&f=false |author=Ellen Judy Wilson and Peter Hanns Reill |title=Encyclopedia of the Enlightenment |year=2004}}}}
 
דאיזם מהווה לעתיםלעיתים כינוי אחר ל"דת הטבעית" או ל"דת התבונה" כפי שהיא מוצגת ב[[מסה (חיבור עיוני)|כתבים]] מ[[עידן האורות]] ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]].{{הערה|1={{citation | url=http://www.britannica.com/EBchecked/topic/156154/Deism | title=Deism | work=Encyclopedia Britannica | year=2012 | quote=In general, Deism refers to what can be called natural religion, the acceptance of a certain body of religious knowledge that is inborn in every person or that can be acquired by the use of reason and the rejection of religious knowledge when it is acquired through either revelation or the teaching of any church. | accessdate=2012-10-10}}}}
 
=== טרמינולוגיה דאיסטית ===
קיימת [[הסכמה]] שהשקפתם ה[[חילוניות|לא-דתית]] הייתה המפתח ל[[ליברליזם|ליברליות]] האמריקנית. עמדותיהם ניכרו בנאומיהם ה[[פוליטיקה|פוליטיים]], ולדוגמה נמנה את [[תומאס ג'פרסון]], [[בנג'מין פרנקלין]], [[ג'ורג' וושינגטון]], [[ג'יימס מדיסון]], אך גם רבים אחרים.
 
[[תומאס ג'פרסון|ג'פרסון]] נחשב לעתיםלעיתים לאחד מן [[האבות המייסדים]] עם הנטיות הדאיסטיות החזקות ביותר. אמנם הגדיר עצמו [[יוניטריאניזם|יוניטריאן]] אך נראה שנטה לדאיזם, והתנער מהתיאורים העל טבעיים של [[ישו]] ו[[הברית החדשה]] בכלל. ג'פרסון אף הגיש שיכתוב נטורליסטי (ורציונליסטי) של [[הברית החדשה]] (The Jefferson Bible), שהיה משולל מכל הדיווחים הנסיים והעל-טבעיים ואף את אלו העוסקים ב[[תחיית המתים]] ואלוהותו של ישו (שהם עקרונות מרכזיים בנצרות). בין האבות המייסדים בלט [[תומאס פיין]], אשר היה דאיסט מוצהר ופרסם את הספר הקצר [[עידן התבונה]], בו שטח את משנתו הדאיסטית והמטא-פיזית הפרסונאלית. בספר זה תקף פיין את הדתות המונותאיסטיות כולן, והוחרם על ידי רבים, והיה לו תפקיד משמעותי בדעיכת מעמדו של פיין בפרט בקרב צמרת השלטון האמריקנית, שלא דגלה באג'נדה דאיסטית מוצהרת כי אם בנצרות רפורמית וחילונית.
 
==== תנועת ההשכלה ====
 
=== רעיונות קונסטרוקטיביים (משניים) ===
* הכרה בלגיטימיות של [[חשיבה]] [[טרנסצנדנטיות|טרנסצנדנטאלית]]-[[מטאפיזיקה|מטאפיזית]], והיסק על גורמים כאלה רק בעזרת ניסיון פילוסופי [[היגיון|הגיוני]] אשר לעתיםלעיתים נעזר בידע מדעי. (הגישה הנייטיביסטית או האינטואיטיבית ננטשה במידה רבה למען גישת הניסיון הפילוסופי כפי הנזכר לעיל), ותמיד תכלול את הנחת היסוד המשותפת לכלל הדאיסטים על קיום צורה מסוימת של [[אלוהים|אלוהות]] [[wikt:אבסטרקטיות|אבסטרקטית]] על פי אותם קווים כלליים המיוחסים לה בהגדרות דאיסטיות נפוצות.
* [[הומניזם]] ו[[מדע|חשיבה מדעית]].
 
אינדיבידואלים אחרים כן יראו טעם [[פילוסופיה|להתפלסף]] על טיבה הפוטנציאלי של התערבות, וכן ינסו לשער עליו ולהציב [[תפיסה|תפיסות]] בהקשר זה. דוגמה למקרים כאלה הן תפיסות ספציפיות אודות "[[חיים לאחר המוות|החיים שאחרי החיים]]" (או [[:en:Neurotheology|נוירותאולוגיות]] בכלל), המובעת במגוון צורות, ויכולות ללבוש צורה נטורליסטית לכאורה, או [[מיסטיקה|מיסטית]], גם כזו שכלל אינה עולה בקנה אחד עם התפיסה הדתית ([[דתות אברהמיות|אברהמית]] או אחרת), ותמיד לא כזאת שמתנגשת עם ידע מדעי קונקרטי או הניסיון האנושי בכלל. בעוד שחלק מהדאיסטים עשויים לטעון שאין בכלל שכר ועונש (או שהעיסוק בו אינו מניב או לא ראוי מחשש לצמצום ו[[האנשה|אנתרופומורפיזם]]), יש שיטענו לקיומה של מתכונת מסוימת של [[תורת הגמול|גמול]] על מעשים מסוימים של ה[[אדם]] ב[[חיים|חייו]], בין אם צורה זו היא [[מטאפיזיקה|מטאפיזיקאלית]] במסווה [[טבע]]ית, נוגעת לגלגול קיומי (למשל, אדם שנולד בעת אחת יכה על חטאיו של אדם מעת קודמת, משום ששניהם מייצגים סוג של [[נשמה|קיום רוחני]] מסוים (שאינה [[דואליזם|דואליסטית]]), או [[רוחניות|רוחנית]] גרידא (מתרחשת בצורה קיומית אחרת לחלוטין מזו המוכרת לאדם ומשוללת קשר לעולם הפיזי), או בצורות אחרות. יששינקטו גישה סינתטית (בין-רעיונית). בקוצו של יוד, רעיונות אלה הן בדרך כלל לא יותר מ[[פרשנות (פילוסופיה)|פרשנויות]] סובייקטיביות שדאיסט מסוים רק יכול [[השערה (מדע)|לשער]] או [[אמונה|להאמין]] בנכונותן מסיבותיו שלו, אם בכלל.
 
הדאיזם הקלאסי סלד באופן כללי, מ[[תפילה|תפילות]], ואפשר לומר שמסורת זו נמשכת גם כיום בהסתמך על הנחות כגון שהיקום נוצר בצורה ייעודית (בהקשר החוקיות הפיזיקאלית), או, [[שלמות|מושלמת]], ובקשות או תחנונים אינו ברות השפעה על אופן פעילותו האלמנטארי, ולכן מיותרות. כמו כן, לא ראוי או חסר טעם, לנסות להתקרב או לתקשר עם ה[[מהות]] הנשגבת שכביכול הביאה [[מציאות|להמצאות]] את הקיום המוכר, בדרך של תפילות, כי הוא נוצר במטרה שלא יהיה שיח בין האלוהות לצורות חיים פיזיות ובעלות [[תודעה]] [[אינטליגנציה|תבונית]] כמו זו האנושית.{{הערה|1=להרחבה על המונח נפש בהקשר האנושי ראו [[בעיית גוף-נפש]] (הבעיה הפסיכופיזית)}} הסייג להנחות אלה הוא הטענה שתפילות ייתכנו כלגיטימיות אך ורק כתפילות הודיה ([[:en:Affirmative prayer|Affirmative prayer]]){{הערה|כגון תפילות להודיה על שכביכול לא נמנע מאדם הישג מסוים.}} משום שהן נתפסות כאמצעי תכליתי לזיכוך הנפש, או כסוג של [[מדיטציה]].{{הערה|דיון והרחבה על סוגי תפילות והשלכותיהן הפוטנציאליות על מרגשו ותפקודו של הפרט מובא בפרק ג' ("טכניקות") בספר "מדיטציה יהודית - מדריך מעשי", מאת ה[[רב]] [[אריה קפלן]]. הספר עצמו אינו עוסק בדאיזם.}} לתפילות בקשה המזוהות עם הדתות ה[[תאיזם|תאיסטיות]] לעומת זאת, אופי [[נס]]י, ולעתיםולעיתים גם ניסוח קבעני ([[אלוהים]] יתן לי!), במקרים רבים לא רציונלי (כמו למשל [[טכנאי]] המתפלל תפילה לפרנסה, דבר הכרוך בגרימת נזק ל[[חזקת מטלטלין|מטלטלין]] ללקוחו הפוטנציאלי), והדבר נתפס כלא-[[לוגיקה|הגיוני]], וזוכה לתיעוב בדאיזם.
 
=== שכיחות ===