אפרו-אמריקאים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 132.64.209.143 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 2:
'''אפרו-אמריקאים''' (ב[[אנגלית]]: '''Afro-Americans'''; גם '''אפריקאים אמריקאים''' '''African Americans''', או '''אמריקאים שחורים Black Americans''') מהווים [[קבוצה אתנית]] ב[[ארצות הברית]] שמקורה ביבשת [[אפריקה]]. כינויים אלו עשויים לשמש גם כשמתייחסים רק לצאצאי ה[[עבדות בארצות הברית|עבדים]] שהובאו מאפריקה,{{הערה|שם=Cldcd|{{cite book|url=https://www.google.com/books?id=3V88AAAAQBAJ&source=gbs_navlinks_s|title=Discovering Child Development|last1=Carol Lynn Martin|first1=Richard Fabes|date=2008|publisher=Cengage Learning|isbn=1111808112|page=19|quote=...most (but not all) Americans of African descent are grouped racially as Black; however, the term ''African American'' refers to an ethnic group, most often to people whose ancestors experienced slavery in the United States (Soberon, 1996). Thus, not all Blacks in the United States are African-American (for example, some are from Haiti and others are from the Caribbean).|accessdate=25 October 2014}}}}{{הערה|שם=Locke|{{cite book|url=https://www.google.com/books?id=7nJFBAAAQBAJ|title=Increasing Multicultural Understanding|last1=Don C. Locke|first1=Deryl F. Bailey|date=2013|publisher=SAGE Publications|isbn=1483314219|page=106|quote=African American refers to descendants of enslaved Black people who are from the United States. The reason we use an entire continent (Africa) instead of a country (e.g., Irish American) is because slave masters purposefully obliterated tribal ancestry, language, and family units in order to destroy the spirit of the people they enslaved, thereby making it impossible for their descendants to trace their history prior to being born into slavery.|accessdate=October 23, 2014}}}} במהלך ההיסטוריה נקראו האמריקאים האפריקאים בשמות שאינם נחשבים עוד ל[[תקינות פוליטית|תקינים פוליטית]], כמו "ניגר/ניגרו/ניגה", "בוי", "צבעוני" שכיום הם [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]]. בארצות הברית חיים, נכון ל[[מפקד האוכלוסין של ארצות הברית|מפקד האוכלוסין]] ב-[[2012]], כ-43.8 מיליון אמריקאים-אפריקאים, שמהווים כ-14.1% מכלל האוכלוסייה. המאבק האפרו-אמריקני הוא מאבק לשוויון זכויות.
 
מהגרים חדשים ממוצא אפריקאי שצבע עורם שחור נקראים לעתיםלעיתים אמריקאים אפריקאים גם כן. אולם, ה[[תרבות]], ה[[שפה]], ה[[היסטוריה]] ומאפיינים נוספים שלהם שונים לגמרי מאלה של אמריקאים אפריקאים החיים בארצות הברית מאז נולדו, או שהם בני דור שני בארצות הברית. במיוחד הכוונה לצאצאי אלו ששועבדו כ[[עבדות בארצות הברית|עבדים בארצות הברית]] עד ל[[מלחמת האזרחים האמריקנית|מלחמת האזרחים]] שתוצאותיה הובילו לביטול ה[[עבדות]]. מהגרים מ[[האיים הקאריביים]] או מאפריקה, דוברים לעתיםלעיתים קרובות [[צרפתית]], [[אנגלית]] בריטית או שפה אירופאית אחרת כ[[שפת אם]]. רבים מהם בוחרים שלא להזדהות עם האמריקאים-אפריקאים, ויש המגנים אותם על כך וטוענים כי בחירה זאת נובעת מחוסר מודעות להיסטוריה של היחסים בין ה[[גזע (אדם)|גזעים]] בארצות הברית.
 
מצבם של אמריקאים אפריקאים השתפר מאז [[תקופת השיקום]], וכלל פיתוח תרבותי, השתתפות בעימותים ובמלחמות של ארצות הברית, סיום ה[[הפרדה גזעית]], ואת הופעתה של [[התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית|התנועה לזכויות האזרח]]. בשנת [[2008]], [[ברק אובמה]], שאביו הוא [[קניה|קנייתי]]-מוסלמי שחור, ואמו אמריקאית-נוצרייה לבנה, הפך לאמריקאי-אפריקאי הראשון שנבחר ל[[נשיא ארצות הברית|נשיאות ארצות הברית]], ואף נבחר לכהונה שנייה.
שורה 11:
{{הפניה לערך מורחב|התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית}}
[[קובץ:Martin Luther King - March on Washington.jpg|שמאל|ממוזער|220px|[[מרטין לותר קינג]], מן הלוחמים החשובים למען זכויות השחורים ב[[ארצות הברית]].]]
כפועל יוצא מהיותם עבדים, אפריקאים-אמריקאים היו מופלים לרעה ומשוללי זכויות במדינות בהן העבדות הייתה נהוגה. במשך שנים אחרי ביטול העבדות בעקבות [[מלחמת האזרחים בארצות הברית]], התנגדו רבים מתושבי המדינות שתמכו בעבדות לשילוב מלא ושוויוני של העבדים המשוחררים מבחינה פוליטית, חברתית ותרבותית. כניסיון לאזן בין שחרור העבדים לבין הרצון להמשיך ולהתייחס לאוכלוסייה האפריקאית-אמריקאית באופן מפלה, נחקקו במדינות רבות [[חוקי ג'ים קרו]] (Jim Crow Laws), חוקים אשר מיסדו אפליה והפרדה שיטתית בין האפריקאים האמריקאים לבין התושבים שנחשבו ל"לבנים". חוקים אלה לא נחקקו רק במדינות הדרום, אשר נלחמו להגנה על העבדות, אלא גם במדינות צפוניות, שהשתתפו במלחמת האזרחים לצד מתנגדי העבדות. כך, בין היתר נאסרו במדינות רבות נישואין או קיום יחסי אישות בין לבנים ו"[[כושי]]ם (Negroes), [[מולאטים]], [[אינדיאנים]] ו[[אמריקאים אסיאתים|מונגולים]]"; תלמידים לבנים הופרדו מתלמידים לא-לבנים במוסדות הלימודים (ומצב התשתיות ורמת ההוראה במוסדות שיועדו לתלמידים לא-לבנים היה ירוד); אמצעים חוקיים הופעלו על מנת להכשיל אמריקאים אפריקאים מלנצל את זכותם להצביע בבחירות (באמצעות מבחני קריאה או קיום מרשמי בוחרים); קיום הפרדה פיזית באמצעי [[תחבורה ציבורית]] (רכבות, אוטובוסים), שטחי ציבור (מסעדות, חנויות, [[ברזייה|ברזיות]], חדרי שירותים ציבוריים, בתי חולים, מגרשי ספורט, גינות משחקים); אמריקאים אפריקאים הופרדו גם ביחידות צבאיות; והתקיימה גם הפרדה בדיור ובהקצאת שטחי ציבור לדיור. חוקים שונים להפרדה ולאפליה ממוסדת נגד לא-לבנים (גם מקבוצות אתניות אחרות) הועברו בכל אחת ממדינות ארצות הברית בין תום מלחמת האזרחים ופרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ובחלקם היו תקפים עד סוף שנות ה-60. בנוסף לאפליה ממוסדת, סבלו אמריקאים-אפריקאים, כפועל יוצא, גם מאפליה כלכלית שהעמיקה את ה[[עוני]] בקרבם ומאפליה תרבותית, שבה תרבותם נחשבה ל"נחותה" וביטויי גזענות כלפיהם היו לגיטימיים, ומופיעים אף בזרם המרכזי של התרבות הפופולרית, ומעידה למשל הפופולריות של סוגת הבידור [[מופע מינסטרל]] (Blackface), שבה צבעו בדרנים לבנים את פניהם באיפור שחור ושיחקו שחור סטריאוטיפי. גלי אלימות המוניים נגד אמריקאים אפריקאים התרחשו גם הם והוסיפו לתחושת האיום והאפליה של האמריקאים אפריקאים. רבים לא יכלו למצוא מפלט בהגנה חוקית מפני התקיפות הגזעניות האלימות: לעתיםלעיתים היו אנשי משטרה לבנים מקומיים מעורבים באלימות, והחברים בחבר ה[[מושבעים]] לפי השיטה המשפטית האמריקאית היו לבנים.
 
ב-[[1909]] הוקמה "[[ההתאחדות הלאומית למען קידום אנשים צבעוניים]]" (NAACP, National Association for the Advancement of Colored People) למלחמה באפליה וברדיפות נגד האמריקאים-אפריקאים. שילוב אמריקאים אפריקאים בחיים הציבוריים היה איטי. כך, למשל, אחרי שורת מדליות הזהב שזכה בשם [[ארצות הברית]] ב[[אולימפיאדת ברלין]] (1936), נאלץ [[ג'סי אוונס]] לעלות לקבלת פנים לכבוד מקבלי המדליות במלון [[ולדורף אסטוריה]] ב[[ניו יורק]] במעלית השירות. צעדים ראשונים לשילוב אמריקאים אפריקאים נעשו בחלקים מן האקדמיה ועל ידי אמנים. ב-[[1935]] הקים המוזיקאי הלבן [[בני גודמן]] את להקת הג'אז המעורבת הראשונה וב-[[1940]] זכתה לראשונה אישה אמריקאית אפריקאית, [[הטי מק'דניאל]] בפרס ה[[אוסקר]]. במקביל במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] שותפו אמריקאים אפריקאים בקרבות וקודמו בסולם הדרגות. בכוחות הביטחון האמריקאים הייתה קיימת הפרדה מתוקף חוקי ג'ים קרו שונים, אך בתקופת המלחמה חלה התקדמות בזכויותיהם של המשרתים האמריקאים אפריקאים. לראשונה, קודם לראשונה אמריקאי אפריקאי לדרגות [[בריגדיר גנרל]] ([[בנג'מין אוליבר דיוויס]], 1940), לראשונה הוכשרו מטעם הצבא [[טייס]]ים צבאיים אמריקאים אפריקאים ("[[טייסי טסקיגי]]", 1941); לראשונה קיבל אמריקאי אפריקאי את אות "[[צלב הצי]]" (דוריס מילר, 1942), הקצינים הראשונים ב[[הצי האמריקאי|צי האמריקאי]] ("[[שלושה עשר המוזהבים]]", 1944) והקצין הראשון ב[[חיל הנחתים האמריקני]] (1945).
שורה 18:
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] התגבש שיתוף פעולה בין הממסד ה[[ליברליזם|ליברלי]] הלבן לבין התנועה העממית של האפרו-אמריקאים ובעלי בריתם מקרב הלבנים, שמטרתו הייתה לנווט את ארצות הברית לחיסול ה[[אפליה]], לביטול ההפרדה הגזעית ולשילוב המיעוט השחור בתוך האומה של הרוב הלבן כדי להגיע ל[[אינטגרציה גזעית]] לאומית. את המוצא הם ביקשו בדגם המיזוג ה[[פלורליזם|פלורליסטי]] המסורתי, שהופעל בארצות הברית מדורות לקליטת קבוצות אתניות לבנות כגון [[אירלנד|אירים]] ו[[איטליה|איטלקים]] אל תוך האומה האמריקנית. ב-[[1947]] שולב לראשונה שחקן אמריקאי אפריקאי, [[ג'קי רובינסון]], במשחק [[מייג'ור ליג בייסבול]] (במדי ה[[ברוקלין דודג'רס]]). ב-1949 הוכתר רובינסון כ-[[MVP]] (השחקן המצטיין). שילובו של רובינסון וזכייתו לא עברו ללא התנגדות של תומכי ההפרדה הגזענית, ושילובו הפך לסמל לפעילות למען זכויות האמריקאים אפריקאים. לאחר רובינסון, החלו גם הליגות בכדורסל ([[ליגת ה-NBA]], ב-1950) בפוטבול ([[NFL]], ב-1953), ובהוקי קרח (ה-[[NHL]], ב-1958) לשלב אמריקאים אפריקאים.
 
באמצע שנות ה-50 החל [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] לפעול לביטול האפליה באמצעות [[אקטיביזם שיפוטי]]. פסק הדין הבולט ביותר בהקשר זה הוא פסק הדין [[פסק דין בראון נגד מועצת החינוך]], אשר קבע כי המדיניות לפיה מותרת הפרדה בין לבנים ולא-לבנים במערכת החינוך היא פסולה על פי [[התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית|התיקון ה-14]] ל[[חוקת ארצות הברית]], האוסר על אפליה על רקע גזעני. במקביל לפעילותם המשפטית, החלו פעילים למען זכויות האמריקאים אפריקאים בפעולות מחאה לא אלימות ובכללן מצעדים והפגנות, עידוד אמריקאים אפריקאים להירשם בספר הבוחרים והגנה על זכותם להצביע מפני תקיפות גזעניות אלימות, ופעולות שבהן מחו על ההפרדה הגזענית באמצעות הפרתה או באמצעות חרם. המחאה האפקטיבית הראשונה בהקשר זה הייתה נגד חברת האוטובוסים של [[מונטגומרי (אלבמה)]], [[חרם האוטובוסים של מונטגומרי]], שארגן [[מרטין לותר קינג]] לאחר שפעילה מקומית, [[רוזה פארקס]], סירבה לפנות את מקומה באוטובוס לאדם לבן. פעולות המחאה המשיכו עד סוף שנות ה-60, ולעתיםולעיתים קרובות, מדינות ורשויות מקומיות לא שינו את עמדתם, אלא לאחר מחאה רחבת היקף, גם עשור לאחר פסיקת "בראון נגד מועצת החינוך". עם זאת, גם ב[[מפנה המאה]] [[המאה ה-21|ה-21]] ניתן למצוא "כיסים" של הפרדה בארגונים פרטיים (כמו למשל [[אוניברסיטת בוב ג'ונס]] ה[[פונדמנטליזם|פונדמטליסטית]], שאסרה עד שנת 2000 על יחסים רומנטיים בין סטודנטים מגזעים שונים).
 
חלק מן האמריקאים אפריקאים היו ממורמרים מכך שחרף הישגיה של התנועה לזכויות האזרח, אלימות, אפליה בהחלטות של חבר מושבעים, ואפליה על רקע כלכלי, כמו גם דעות קדומות, לא נעלמו מן המפה החברתית בארצות הברית. החל מאמצע שנות ה-60 קמו מבקרים לדרכו הלא-אלימה והדמוקרטית של מרטין לותר קינג, שקראו לאמריקאים אפריקאים להגן על עצמם מפני ה[[קו קלוקס קלאן]] וארגונים גזעניים דומים ובמקרים מסוימים "לקחת את החוק לידיים". קולות אלה הובילו להתפתחות תנועת ה"[[כוח שחור|כוח השחור]]". חלק מפעילי "[[הכוח השחור]]" הקימו את ארגון "[[הפנתרים השחורים (ארצות הברית)|הפנתרים השחורים]]" (ב-1966). אחרים שחלקו על קינג פנו לאקטיביזם תרבותי ודחו היבטים מסוימים בתרבות האמריקאית (והאמריקאית-אפריקאית) כהיבטים שנובעים מן הכפייה התרבותית של הלבנים מאז תחילת תקופת העבדות. כך, למשל, דחו פעילי "[[אומת האסלאם]]" את הדת הנוצרית (שהובאה אליהם לדידם על ידי בעלי העבדים) ושינו את שמותיהם האנגלוסקסיים בשמות בעלי צליל אפריקאי או מוסלמי. הפעיל [[מלקולם אקס|מלקולם ליטל]] החליט לשנות את שם משפחתו ל-X ("מלקולם אקס"), מכיוון ששם משפחתו המקורי אבד עם חטיפתם של אבות-אבותיו ומכירתם לעבדות. אחרים הוסיפו אלמנטים של תרבות אפריקאית לתרבות הפופולרית (או מה שנתפס בעיניהם כתרבות אפריקאית - לעתיםלעיתים רבות נעשה שימוש במושגים מן השפה ה[[סוואהילית]], שנפוצה במזרח היבשת ולא באזורים מהם נמכרו לעבדות במערבה). שידור סדרת הטלוויזיה "[[שורשים (סדרת טלוויזיה)|שורשים]]" הביאה את כאבם של האמריקאים אפריקאים על האפליה והעבדות לשיח הציבורי המרכזי.
 
לרבים מהאמריקאים האפריקאים יש שורשים [[גנאלוגיה|גנאלוגיים]] ו[[גנטיקה|גנטיים]] גם ב[[אירופה]] (58% מהם הוא 1/8 "לבן" בממוצע{{הערה|[http://historynewsnetwork.org/article/118292 Henry Louis Gates Jr.: Michelle's Great-Great-Great-Granddaddy—and Yours]}} - ככל שמצפינים בארצות הברית כך כמות הגנים הלבנים עולה), ב[[אמריקה]] ([[ילידים אמריקאים|ילידים-אמריקאים]] - 5% מהאפרו-אמריקאים הם בעלי גנים ילידים אמריקאיים בשיעור 1/8 מהגנום) ואף ב[[אסיה]].
שורה 37:
===שפה===
{{להשלים|נושא=מדינות אמריקה}}
השימוש ב[[שפה]] שונה במעט אצל רוב האמריקאים האפריקאים ונובע, במידה מסוימת, מהקשיים אשר חוותה הקהילה בארצות הברית. בתקופת העבדות, החזיקו בעלי העבדים בעבדים מאזורים שונים באפריקה, ואלה דיברו שפות אפריקאיות שונות. בכך נחסמה בפני העבדים האפשרות לתקשר בשפת האם שלהם, מה שעודד את השימוש באנגלית. תנאים אלו הביאו לכך שלעתיםשלעיתים קרובות נוצרו שפות, שהיו בשימוש בקרב השחורים, שהן ערבוב של אנגלית ושפות אחרות. כמו כן, ישנו [[ניב (סיווג שפה)|דיאלקט]] של [[אנגלית]] הנקרא "Black Vernacualr English" (ראה [[:en:African American Vernacular English|African American Vernacular English]])
או "Ebonics" (שם שנוי במחלוקת). ניב זה אינו משויך לאנגלית התקנית, ושואב השראה מהשפות המעורבבות הנ"ל.