פציפיזם – הבדלי גרסאות

ההרג ההמוני שאירע ב[[מלחמת העולם הראשונה]] עורר סלידה עמוקה מהמלחמה בחלקים נרחבים של [[העולם המערבי]], ודוקטרינות פציפיסטיות צברו אוהדים חדשים רבים. כך למשל, ב-[[9 בפברואר]] [[1933]] התקבלה באגודת ה[[דיבייט]] של [[אוניברסיטת אוקספורד]] בבריטניה [[שבועת אוקספורד]]{{אנ|Oxford Oath}} והיא "בשום נסיבות שהן לא יילחם הבית הזה למען המלך והמדינה" שהתקבלה ברוב של 253 כנגד 157 מתנגדים. ב-[[12 באפריל]] [[1935]] התקבלה בארצות הברית החלטה המזדהה עם שבועת אוקספורד עליה חתמו כ-60 אלף תלמידי מכללות.

 

 

[[ברטרנד ראסל]] טען שהצורך בהבסת היטלר היווה נסיבות ייחודיות, שבהן מלחמה אינה האפשרות הגרועה ביותר. הוא קרא לעמדתו זו "פציפיזם רלטיבי". אפילו [[ה.ג'. וולס]], אשר טען לאחר שביתת הנשק ששמה קץ למלחמת העולם הראשונה שהבריטים סבלו יותר מהמלחמה מאשר היו סובלים אילו נכנעו ל[[גרמניה]], קרא מאוחר יותר ב-[[1941]] למתקפה בריטית בהיקף נרחב על אדמת אירופה כדי להילחם בהיטלר וב[[נאציזם]].<BR>

מעטים מאוד הם האנשים שמאמינים שהמלחמה עדיפה על פני שלום, אולם הפציפיזם אינה אמונה רווחת כלל ועיקר. פציפיזם אינו רק אמונה עמוקה ביעילות ובתועלות של אמצעים לא-אלימים לפתרון סכסוכים, אלא גם דחייה עקרונית של כל הצידוקים לשימוש באמצעים אלימים תחת כל נסיבות שהן. לכל הפחות, הפציפיסט מאמץ עמדה זאת כאמונה אישית שמדריכה אותו בחייו הפרטיים. יש פציפיסטים אשר מוכנים לשרת במאמץ מלחמתי בתפקידים לא קרביים, אם הם נדרשים לעשות כן. במלחמת העולם הראשונה, פציפיסטים שחשו שמצפונם אינו מתיר להם להילחם, שירתו כנהגי [[אמבולנס]]ים, בעוד שאחרים נכלאו בגלל סירובם להשתתף במאמץ המלחמתי.

 

 

==פציפיזם פרגמטי==

 

במקרים מסוימים מייחסים עמדה פציפיסטית לאדם בנסיבות מסוימות, בניגוד לאחרים שסבורים שאותן נסיבות מצדיקות שימוש באלימות. ניתן להגדיר "פציפיזם פרגמטי" כעמדות שדוגלות באי-אלימות בנסיבות רגילות, אבל שומרות את הזכות להגנה עצמית בעת משבר. פציפיזם פרגמטי כזה משקף העדפה ברורה ומוצהרת של שלום על פני מלחמה.