פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
בוט החלפות: אידיאל, לעיתים
'''משטר טוטליטרי''' הוא סוג מסוים של [[דיקטטורה]], בו האזרחים משועבדים למדינה וחייהם כפופים לרשות השלטון. אין הפרדת רשויות: [[הרשות המחוקקת]], [[הרשות השופטת|השופטת]] ו[[הרשות המבצעת|המבצעת]] כפופות כולן למנהיג "הכל יכול". חיי האזרחים מתנהלים על פי השקפת העולם של מנהיג המדינה ומתנגדי השלטון נענשים בחומרה. השלטת רעיונות מפלגת השלטון בעם נעשית באמצעות [[תעמולה]], הדרכה ו[[שטיפת מוח]]. את הטוטליטריזם ניתן להגדיר כמצב בו החברה הופכת להיות שלוחה של המדינה וכלי בידי מנהיגיה.
 
המיוחד במשטרים הטוטליטריים המודרניים הוא הכסות ה[[אידאולוגיה|אידאולוגית]] שבה הוקמו: אידאולוגיה [[קומוניזם|קומוניסטית]] (ב[[קוריאה הצפונית]] ובעבר ב[[ברית המועצות]], ב[[סין]] ובמדינות אחרות); אידאולוגיה לאומנית-גזענית קיצונית ב[[גרמניה הנאצית]]; אידאולוגיה פטריוטית-קיצונית במשטרים ה[[פשיזם|פשיסטיים]]; אידאולוגיה דתית ב[[איראן]] וב[[אפגניסטן]] של משטר ה[[טאליבן]]. לעתיםלעיתים נדירות המשטר הוא גם ללא אידאולוגיה כלשהי, אולם במקרים כאלו הוא מזדרז להמציא אידאולוגיה כזאת.
 
הדבר שונה ממשטר [[עריצות]] בו שליט יחיד עולה מתוך מצב של כאוס או חוסר יציבות ולא מתוך אידאולוגיה ברורה ואוטופיסטית כשהוא מבסס את שלטונו בעזרת [[טרור מדינתי]], פחד ויצירת תלות נפשית.
באשר לסוגיה הראשונה, פרידריך ובז'יז'ינסקי טענו שהטוטליטריזם הוא חידוש היסטורי. לטענתם, המשטרים הטוטליטריים הראשונים היו במאה ה-20: ברית המועצות, גרמניה הנאצית, סין המאואיסטית, [[איטליה הפאשיסטית]] ועוד. חוקרים אלה טוענים שהטוטליטריזם לא יכול להיות אפשרי בלא אמצעים טכנולוגיים לפיקוח על ההמון ולהשמדה המונית. מתנגדיהם של פרידריך ובז'ז'ינסקי טוענים לעומתם, שגם משטרים כמו [[ספרד]] בתקופת ה[[אינקוויזיציה]] ו[[צרפת]] בתקופת [[רובספייר]] היו בעלי מאפיינים טוטליטריים מובהקים, והמוגבלות הטכנולוגית בתקופה זו לא די בה כדי להדירם מהגדרה זו.
 
באשר לסוגיה השנייה, פרידריך ובז'יז'ינסקי לא ראו הבדל של ממש בין המשטרים הטוטליטריים השונים. כולם צייתו לאותם כללים של טרור, תעמולה ואידאליזציהואידיאליזציה של מנהיג. ההבדל היחיד היה באידאולוגיות השונות, אך משטרים טוטליטריים היו ידועים בהבדלים בין דיבורים למעשים: כך למשל, בזמן שהנאצים תמכו בקפיטליזם, המפלגה הנאצית לא היססה להתערב בכלכלה המדינית. כמו כן, משטרו של סטלין הטיל עול כבד על [[מעמד הפועלים]] ועל ה[[איכר]]ים, למרות האידאולוגיה הכביכול-סוציאליסטית המוצהרת ששאפה להביא לשחרורם של מעמדות אלו. האידאולוגיה של המשטר ה[[סטליניזם|סטליניסטי]] בברית המועצות, למעשה, התרוקנה מתוכנה עם הזמן ומעולם לא מומשה בצורתה המקורית. לפי פרידריך ובז'יז'ינסקי, אין די בהבדלים אידאולוגיים כדי למחוק את המשותף הרב בין משטרים טוטליטריים שונים.
 
גישה זו ספגה ביקורת מצד חוקרים שהתנגדו להשוואה בין ה[[פאשיזם]] וה[[נאציזם]] לבין ה[[סטליניזם]]. חוקרים אלה טענו שהדבר ממעיט בערכה של האכזריות הנאצית כתופעה אנושית חד פעמית.