פילוסופיה פוליטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏בפילוסופיה היוונית: מוזר מאוד. ידוע לי ההפך מכך בדיוק.
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אידיאל, לעיתים
שורה 15:
[[אפלטון]], תלמידו של סוקרטס, היה הפילוסוף הראשון שהציג משנה מדינית מסודרת ומקיפה. הוא פרש את משנה זו בספרו [[המדינה (דיאלוג אפלטוני)|המדינה]]. גישתו של אפלטון שללה לחלוטין את הדמוקרטיה, והמדינה האוטופית שלו דמתה במובנים רבים לחברה [[טוטליטריזם|טוטליטרית]]. [[ברטראנד ראסל]] משער שהריגתו של מורהו האהוב בידי מנגנוני הדמוקרטיה האתונאית היא שהובילה את אפלטון לסלוד מהדמוקרטיה, ולהביט בהערצה בהתנהלותה של [[ספרטה]] השכנה.{{הערה|מתוך [[תולדות הפילוסופיה המערבית (ספר)|תולדות הפילוסופיה המערבית]], בפרק העוסק באפלטון. Russell, Bertrand: A History of Western Philosophy, Simon & Schuster, 1972}}
 
במדינה האידאליתהאידיאלית של אפלטון שולט [[מלך-פילוסוף]], שהוא שליט אבסולוטי המנהל את סדר היום של המדינה. הסיבה להכתרת הפילוסופים למלכים היא שהם אלו שהכי פחות ניתנים להשחתה. אפלטון היה מתנגד נחרץ ל[[נפוטיזם]], [[שחיתות שלטונית]] ו[[עבדות]]. הוא טען שלשליטים אסור שיהיה [[רכוש פרטי]], כדי שלא יתפתו לשחיתות. אפלטון תמך בפירוק ה[[תא משפחתי|תא המשפחתי]], וגידול הילדים ב"בתי ילדים", שם הם יחונכו בהתאם ליעודם העתידי.
 
בנוסף להצגת המדינה האוטופית שלו, הציג אפלטון גם את ארבע שיטות הממשל הקיימות, לפי משנתו, ודירגן מהטובה לגרועה: [[טימוקרטיה]], [[אוליגרכיה]] (אצל אפלטון-שלטון העשירים על העניים), [[דמוקרטיה]], ו[[טיראניה]].
שורה 76:
הוגים רבים מכל קשת הזרמים באסלאם הדיגשו את חשיבותה של התייעצות (ב[[ערבית]]-شورى- שוורה) עם העם לפני קבלת החלטות. כמו כן, הודגשה החשיבות של גורמים המאזנים את כוחו של השליט. במשך השנים היו חכמי הדת (ה[[עולמא]]) גורם המאזן את השליט.
 
הפילוסוף המוסלמי [[אל-פאראבי]] העלה בכתביו תיאור של "העיר הנעלה" ההשלטת בידי פילוסוף אידאליאידיאלי. רעיון זה דומה מאוד (וככל הנראה הושפע) מהרעיון [[המדינה (דיאלוג אפלטוני)|המדינה]] של אפלטון. (ראו למעלה)
 
ה[[היסטוריון]] וה[[היסטוריוגרפיה|היסטוריוגרף]] [[אבן ח'לדון]], נחשב לאחד מההוגים המוקדמים החשובים ביותר ב[[מדע המדינה]]. הגותו הייתה הניסיון הראשון לביסוס [[אמפיריציזם|אמפירי]]-[[מדע]]י של הנחותיו בנושאי [[היסטוריה]] ומדע המדינה.
שורה 113:
הסופר והפילוסוף הפוליטי ה[[תועלתנות|תועלתן]] [[ויליאם גודווין]] היה אחד מאבות ה[[אנרכיזם פילוסופי|אנארכיזם הפילוסופי]]. גודווין טען שמשטר מכל סוג שהוא הוא פתח ל[[שחיתות שלטונית]], ועל כן התנגד לקיומה של מדינה מכל סוג.
 
[[אדם סמית]], שנחשב לאבי ה[[כלכלה פוליטית|כלכלה הפוליטית]] ולעתיםולעיתים אף לאבי ה[[כלכלה]] המודרנית, תרם רבות גם הוא למחשבה המדינית. סמית' היה מהראשונים לערב את הכלכלה עם הפילוסופיה, ולעסוק ב[[אתיקה]] של הכלכלה. סמית' התנגד ל[[מרקנטליזם]]- המדיניות הכלכלית הנהוגה עד אז, וטען שהתערבות הממשלה בכלכלה אינה מוסרית ואינה מועילה. הוא טען שכאשר כל אחד פועל למען האינטרסים שלו, נוצרת "[[היד הנעלמה|יד נעלמה]]" המכוונת את הכלכלה לטובת הכלל. גישתו של סמית' עמדה בבסיס הגישה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] במאות שלאחר מכן.
 
[[ג'רמי בנתם]], אבי ה[[תועלתנות]], היה גם דמות חשובה במחשבה המדינית. הגותו הייתה ליברלית באופן יוצא דופן, והוא הביע תמיכה נלהבת בזכויות האדם. כמו כן, בנת'ם תרם רבות לרפורמציות במערכת ה[[משפט (דין)|משפט]] ב[[אנגליה]], והיה גם מאבות ה[[פילוסופיה של המשפט]].
שורה 121:
השינויים הרבים שעברו על העולם במהלך [[המאה ה-19]] (בין השאר- [[המהפכה התעשייתית]], ה[[אורבניזציה]] של העולם המערבי ועליית ה[[לאומיות]]), הובילו גם לתורות חדשות במחשבה המדינית.
 
הגותו של הפילוסוף ה[[גרמניה|גרמני]] [[הגל|גיאורג פרידריך הגל]] השפיעה רבות על המחשבה המדינית במאה ה-19. הגל טען שהעולם (והמדינות בפרט) מתקדם ומשתנה כל הזמן בהתאם לרוח הזמן ([[צייטגייסט]], כלשונו). לטענתו, בסופו של דבר תגיע המדינה אל "הייעוד ההיסטורי" שלה, ויגיע קץ ההיסטוריה. מושפעיו נחלקו לשני פלגים- "ההגליאנים הימניים", שטענו ש[[פרוסיה]] של אותה תקופה היא אותה מדינה אידאליתאידיאלית, ועל כן קידשו אותה כערך עליון, ו"ההגליאנים השמאליים", ששמו דגש על הפן ה[[מהפכה|מהפכני]] בתורתו של הגל, ותמכו בשינויים דרסטיים בשיטת הממשל. הראשונים השפיעו יותר על תנועות [[לאומנות|לאומניות]], ומאוחר יותר גם על ה[[פאשיזם]], והאחרונים השפיעו מאוחר יותר על תורות [[סוציאליזם|סוציאליסטיות]] ו[[קומוניזם|קומוניסטיות]].
 
ה[[סוציאליזם]] בכלל הפך לתנועה חשובה מאוד במהלך המאה ה-19. בין הוגיו נכללו הוגים [[סוציאליזם אוטופי|אוטופיסטיים]], כמו [[רוברט אוון]] ו[[שארל פוריה]], שדיברו על הסוציאליזם כחזון עתידי אידאליאידיאלי, וכלה בהוגים פרקטיים כמו [[לואי בלאן]] ו[[לואי בלאנקי]]. המכנה המשותף העיקרי של ההוגים הסוציאליסטים הוא תמיכה ב[[שוויון]] מוחלט בין אזרחי המדינה.
 
ההוגה הסוציאליסט החשוב ביותר הוא [[קארל מרקס]], שנחשב (יחד עם [[פרידריך אנגלס]]) לאבי ה[[קומוניזם]]. הגותו של מרקס הפכה לתנועה פוליטית חזקה שהשפעתה על העולם עצומה עד לעצם היום הזה. עיקרי רעיונותיו של מרקס היו ביטול ה[[רכוש פרטי|רכוש הפרטי]] ו[[הלאמה]] של כל מוצרי המדינה.