קצר חשמלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 176.12.194.43 (שיחה) לעריכה האחרונה של דולב
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 37:
:מניעת תקלות אלו מתבצעת על ידי הרחקה של עצמים זרים מקווי חשמל עיליים - הרחקה מראש על ידי מרחקי בטיחות בבניה או הרחקה מונעת על ידי גיזום עצים. בלוחות חשמל ניתן למקם חומרים דוחי מכרסמים. המבנה של מכשירי חשמל מגן עליהם מפני מגע מקרי בחלקים החשמליים שלהם. מכשירים שאמורים לפעול בסביבה לחה או רטובה נאטמים נגד חדירת נוזלים.
* הצטברות של [[אבק]], לכלוך ולחות על בידוד חשמלי עלולה לגרום למעבר זרם על פני הבידוד. זרם כזה כשלעצמו אינו מהווה קצר, אך הוא גורם להתחממות מהירה והרס מהיר ביותר של הבידוד וכתוצאה מכך לקצר. תופעה זו מתרחשת על קווי מתח גבוה והטיפול במקרים עלה על ידי שטיפת המבודדים במים מזוקקים (למשל מתוך [[מסוק]]). התופעה הזאת מתרחשת גם על גבי כבלי הזנה גדולים אשר אין אליהם גישה, ובמקרים כאלה ניתן לאתר את הזרם באמצעות מד זליגה.
* מגעים רופפים בנקודת החיבור עלולים לגרום לניצוצות שמהווים קשתות חשמליות קטנות. לאורך זמן הניצוצות מחממים את המוליכים לטמפרטורות גבוהות מאוד וגורמים להרס הבידוד ולקצר. תופעה זו נפוצה מאוד ב[[חיבור שקע-תקע|חיבורי שקע תקע]] במיוחד אם ניתוק וחיבור של מכשירי חשמל לשקע נעשה לעתיםלעיתים תכופות - במקרים כאלה מתרופפים מגעי ה[[פליז]] שבתוך השקע, והניצוצות נוצרים בינם לבין הפינים של התקע. כדי למנוע תופעה זו יש למעט ככל האפשר ניתוק וחיבור מחדש של מכשירים חשמליים, או על ידי תכנון נכון של מתקן החשמל שמביא בחשבון את המיקום של כל המכשירים, או במקרה הפחות טוב על ידי שימוש במפצלים כחוצץ, דבר שיביא להופעת התקלה על גבי המפצל באופן גלוי לעין וניתן להחלפה בקלות, ולא בתוך השקע במקום נסתר. סימן ראשון מובהק להופעת התקלה יהיה עיוות של אחד החורים בשקע ו/או שינוי מקומי של הגוון.{{ש}}
:מקור נפוץ נוסף לתקלה כזאת נמצא בלוחות חשמל, בנקודות החיבור של המוליכים בתוך הלוחות. על מנת למנוע תקלה זו בלוחות מומלץ לבצע בלוחות חשמל ביתיים חיזוק תקופתי (על ידי חשמלאי מוסמך). בלוחות מוסדיים מקובל לבצע צילום תרמוגרפי באמצעותו ניתן לראות מוקדי חימום בלוח שיכולים להצביע על מגעים רופפים.
* העמסת יתר של מוליכים: מעבר זרם במוליכים חשמליים מובילה בהכרח להתחממותם. הבידוד של המוליכים עמיד לטמפרטורות נמוכות בהרבה מאלה שיכולות להווצר במוליכים (בדרך כלל 70 או 90 מעלות [[צלזיוס]], תלוי בסוג הבידוד). הזרם ה"מותר" במוליכים הוא הזרם שיעלה את הטמפרטורה של המוליך עד למרב האפשרי על פי סוג הבידוד. המוליך, לעומת זאת, יכול להעביר זרם גבוה בהרבה מהזרם המותר. העמסת יתר של המוליך מובילה בהכרח להרס הבידוד ולקצר. המניעה של העמסת יתר נעשית על ידי התקנת מבטח מתאים להגנה על המוליך.