חכם באשי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 13:
השלטונות העות'מאניים הגדירו את תפקיד החכם באשי ככזה המשלב בין הסמכות החילונית וזו הדתית. איחוד שתי פונקציות ההנהגה במשרה זו גרם לכך שמהר מאוד איבד מוסד החכם באשי את מקומו בהיררכיה הדתית, מאחר שהתככנות של המינויים הפוליטיים במסגרת מוסד זה העיבו על הסמכות הרוחנית. לכן קרה, לא אחת, שמי שנבחר לתפקיד החכם באשי לא היה הגדול בתורה בקרב הקהילה, ואף לעיתים כלל לא השתייך לשורה הראשונה של תלמידי החכמים באותו מקום. כתוצאה מכך נוצר לעיתים מתח רב בין מוסד החכם באשי ובין ההנהגה הדתית המסורתית. ישנה גישה שטוענת כי מלכתחילה תפקידו של החכם באשי היה חילוני-פוליטי-מנהלי מובהק ולא רוחני-למדני-מוסרי.
 
לעיתים מונה בקהילות השונות חכם באשי שהגיע מקהילות אחרות. כך למשל, ב-1876 הגיע הרב [[יצחק שאול]] מאיסטנבול למלא את תפקיד חכם באשי בצנעא, והרב [[רפאל קצין]] מחאלב מונה ב-[[1847]] לחכם באשי ב[[בגדד]]. היו רבנים ששימשו כחכם באשי ביותר מקהילה אחת. כך היה הרב [[אליהו בכור חזן]] שהיה ירושלמי במקורו, ושימש כחכם באשי ב[[טריפולי (לוב)|טריפולי]] (1875 - 1888) ולאחר מכן באלכסנדריה (1889 - 1908). לעיתים הייתה פעולת החכמים ה"מיובאים" מוצלחת, ולעתיםולעיתים עוררו קשיים ופולמוס רב. כך היה המקרה של הרב יצחק שאול, שבא לצנעא ביוזמת הקהילה, אך לא הצליח בתפקידו, ומינויו של הרב רפאל קצין שמינויו עורר פולמוס קשה בקרב הקהילה המארחת עוד מראשית המינוי. גם פעולותיהם של ארבעת הרבנים שכיהנו כחכם באשי ב[[דמשק]] בשנים 1880 - 1920 והובאו מחוץ לעיר, לא צלחה. בהיעדר בסיס פוליטי יכולתם לחולל שינויים משמעותיים הייתה מוגבלת.
 
ב־[[1842]] אוחדו תפקידי ה"חכם באשי", הרב הראשי לקושטא ונציגם הרשמי של היהודים בפני השלטון הטורקי, עם תפקידי "[[הראשון לציון]]", ששימש גם כמנהיג היהודי ב[[ארץ ישראל]] והוא נקרא בשני התארים. תפקיד זה הפך מאוחר יותר למשרת [[הרבנות הראשית|הרב הראשי הספרדי של ארץ ישראל]]. הראשון שנשא את שני התארים היה הרב [[חיים אברהם גאגין]] (אג"ן). אחריו כונו כל הרבנים הראשיים ב[[ירושלים]] בשני התארים. אין לקשר את מינוי ה"חכם באשי" בירושלים לתואר "ראשון לציון" שקדם לו בכמאה שנה.