כנסייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אשמדאי (שיחה | תרומות)
שוחזר מעריכות של 79.178.53.86 (שיחה) לעריכה האחרונה של אלי גודין
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 23:
בדרך כלל נבנתה לכנסייה [[כיפה (מבנה)|כיפה]] גדולה במקום המפגש של שני האנכים המרכיבים את הצלב (crossing). מאפיין נוסף הוא [[מגדל פעמונים]] בקצהו המערבי של הכנסייה.
 
ב[[ימי הביניים]] התפתחו [[אדריכלות רומנסקית|האדריכלות הרומנסקית]] ו[[אדריכלות גותית|האדריכלות הגותית]] ולצידן מגוון אמנויות כגון [[פיסול]], [[ציור]] וזיגוג [[ויטראז'|ויטראז'ים]] שמטרתם הייתה לפאר את המבנה. החל מאמצע [[המאה ה-12]] ובעיקר ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] נבנו מאות [[קתדרלה|קתדרלות]] וכנסיות בסגנון הגותי, חלק גדול מהן ב[[צרפת]] בה נולד הסגנון הגותי. הקתדרלות הגותיות היו גבוהות ומפוארות, עם עושר בלתי רגיל של פרטים ועיטורים, וניצלו גם את האדריכלות והבנייה לגובה כדי ליצור מראה אסתטי ומרשים. הכנסיות הגותיות פנו [[מערב|מערבה]] והחזית המערבית הייתה בדרך כלל המפוארת ביותר, בדרך כלל עם שני [[צריח (מבנה)|מגדלים]] שלעתיםשלעיתים עוטרו אף ב[[צריח מחודד|צריחים מחודדים]]. במזרח נמצא ה[[אפסיס]] וסביבו קפלות קורנות. הקתדרלות הגותיות הידועות ביותר הן [[קתדרלת שארטר]], [[קתדרלת נוטרדאם דה פארי]], [[קתדרלת ריימס]] ו[[קתדרלת אמיין]]. מחוץ לצרפת ידועות [[קתדרלת קלן]], [[קתדרלת קנטרברי]], [[קתדרלת לינקולן]], [[קתדרלת מילאנו]] ו[[קתדרלת סטפנוס הקדוש]] ב[[וינה|ווינה]].
 
בתקופת ה[[רנסאנס]], התחרו ביניהן הערים השונות של [[איטליה]], בבניית כנסיות גדולות ומפוארות. [[סנטה מריה דל פיורה]] בישרה את [[אדריכלות הרנסאנס]] עם [[כיפה (מבנה)|כיפה]] גדולה וכתומה מאת [[פיליפו ברונלסקי]]. אחת הכנסיות המפורסמות ביותר שנבנו באותה תקופה היא [[הקפלה הסיסטינית]] ב[[רומא]], אשר ידועה בתקרתה המפוארת, המעוטרת כולה ב[[ציור|ציוריו]] ה[[תנ"ך|תנ"כיים]] של [[מיכלאנג'לו]].
 
בעת החדשה נבנו מאות כנסיות וקתדרלות ב[[אדריכלות הבארוק]] וסגנון ה[[רוקוקו]]. מאפייני האדריכלות באו לידי ביטוי בשפה עיצובית המשלבת את [[אדריכלות קלאסית|הסגנון הקלאסי]], אשר נתגלה מחדש עם הרנסאנס באיטליה, עם אופי הקישוטים שאיפיינו את האדריכלות הגותית של ימי הביניים, מבחינת עומס הקישוטים ויצירת מראה תחרתי. הסגנון, שיצא מתוך הקלאסיציזם, מתח ועיוות את הצורות האופייניות לו תוך פיתוח פרטים אדריכליים חדשים בעלי מראה תיאטרלי ומהודר יותר ולעתיםולעיתים אף מצועצע. הכנסיות הידועות בסגנון זה הן [[בזיליקת פטרוס הקדוש]] ב[[רומא]], [[קתדרלת סנט פול]] ב[[לונדון]] והקתדרלות ב[[ברלין]].
 
בסוף [[המאה ה-18]] ובמהלך [[המאה ה-19]] התרחשה תחייה של סגנונות הבנייה העתיקים. כנסיות נבנו בסגנון [[אדריכלות נאו-קלאסית|נאו-קלאסי]], [[אדריכלות נאו-רומנסקית|נאו-רומנסקי]] ו[[התחייה הגותית|נאו-גותי]]. במהלך [[התחייה הגותית]] הושלמו ושופצו עשרות קתדרלות וכנסיות לצד כנסיות חדשות שהוקמו בסגנון זה. [[קתדרלת קלן]] ([[1880]]), [[קתדרלת אולם]] ([[1890]]), [[קתדרלת פראג]] ([[1929]]) ו[[קתדרלת מילאנו]] ([[1965]]) הושלמו בתקופה התחייה הגותית. עשרות כנסיות וקתדרלות צרפתיות שופצו בתקופה זו תחת השגחתו או תכנונו של האדריכל והמשמר [[ויולה לה דוק]].