ספקטרוסקופיה – הבדלי גרסאות

החומרים הנבדקים הם בדרך כלל [[נוזלים]], או שהם [[תמיסה|מומסים]] בנוזל. את החומר הנבדק מוזגים למכל מלבני קטן (קיוֵוטָה; באנגלית: Cuvette), שמידותיו נעות סביב 1X1X3 ס"מ. הקיווטה עשויה לעתיםלעיתים [[קוורץ]], [[KBr]] או [[פלסטיק]] שקוף, המאפשרים מעבר בלתי-מופרע של הקרינה הנבדקת דרך דפנות הקיווטה (חומרים שונים בולעים אורכי גל שונים). לעתיםלעיתים הקיווטה אטומה לגמרי, כשרק חור שקוף קטנטן מאפשר את מעבר הקרינה. את הקיווטה מניחים במקום המיועד במיוחד לכך במכשיר.

ספטרוסקופית פיזור - שיטות אלו הן בדרך כלל שיטות המבוססות על אינטראקציה לא-לינאריתליניארית בין אור לחומר, למשל [[פיזור רמאן]] או תופעות של FOUR WAVE MIXING. ניתן גם להסתכל על אפיון חומר בעזרת מקדמי השבירה באורכי גל שונים כעל ספטרוסקופית פיזור המאפיינת את האינטראקציה הלינאריתהליניארית בין אור לחומר.

ב[[מיקרוביולוגיה]] וב[[ביוכימיה]] משמשת הספקטרוסקופיה לעתיםלעיתים קרובות לא לזיהוי ישיר של חומרים, אלא לזיהוי עקיף של מספר גורמים אחרים:

* '''נוכחות [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]]''' ([[חיידקים]] בעיקר) ב[[תמיסה]]. [[חיידקים]] גורמים לעכירות בתמיסה, אותה ניתן למדוד בצורה מדויקת בעזרת הספקטרומטר ולחשב בצורה מדויקת למדי את ריכוז החיידקים בתמיסה. גם חיידקים [[מוות|מתים]] גורמים לעכירות; לעומת זאת, חיידקים מתים ש[[דופן התא]] שלהם התפרק אינם גורמים לעכירות. בעובדה זו משתמשים לעתיםלעיתים קרובות בבדיקת ההשפעה של [[אנטיביוטיקה]] על חיידקים, שכן סוגים רבים של אנטיביוטיקה גורמים לפירוק דופן התא.