היסטוריה של המחשוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לכרטיס רשת |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים, \1ליניארי |
||
שורה 74:
תקופת המחשוב המודרנית החלה לפני ובמשך [[מלחמת העולם השנייה]]. המלחמה נתנה דחיפה גדולה למחשוב בשל הרצון לשפר את יכולת התפקוד של הצבא. בתקופה זו הוחלפו רכיבים מכניים ב[[מעגל חשמלי|מעגלים חשמליים]], [[קבל]]ים תמסורות ו[[שפופרת ריק|שפופרות ריק]]. חישובים החלו להיעשות באופן דיגיטלי כתחליף לשיטת החישוב האנלוגית. בעוד שתאורטית ניתן לבנות מחשב שלם באופן מכני (בדומה לתכנונו של בבג') הרכיבים החדשים סיפקו ביצועי מהירות טובים יותר.
המחשבים שתוכננו ונבנו בתקופה זו
בתקופה זו פותחו מספר מכונות בעלות יכולות גדלות. בתחילת התקופה לא היה קיים דבר שדומה למחשב המודרני, למעט תוכניותיו הגנוזות של צ'ארלס בבג' והגיגיהם המתמטיים של אלן טיורינג ואחרים. בסוף התקופה, התקנים כמו ה־[[EDSAC]] נבנו, ומוסכם שהם היו מחשבים דיגיטליים לכל דבר. לא קל להצביע על אחד המחשבים בסדרה כ"מחשב הראשון" משום שקיימות דקויות שמחייבות זהירות.
שורה 97:
בנובמבר 1937, [[ג'ורג' סטיביטס]], שעבד אז ב[[מעבדות בל]], השלים את פיתוחו של מחשב מבוסס ממסרים אותו כינה ''Model K''. המחשב ביצע חישובים באמצעות חיבור בינארי. מעבדות בל החליטו להעמידו בראש קבוצת מחקר ב־[[1938]] וב־1940 הוציאו את מחשבון המספרים המרוכבים שהיה מסוגל לבצע חישובים במספרים מרוכבים. בהדגמה בכנס של [[האגודה האמריקאית למתמטיקה]] ב[[דארטמות' קולג']] ב־11 בספטמבר 1940, הדגים סטיביטס שליחת פקודות מרוחקות לחישוב מספרים מרוכבים על גבי תשתית קווי טלפון. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שנעשה שימוש מרוחק במכונת חישוב.
ב־1938 [[ג'ון וינסנט אתנסוף]] וכן [[קליפורד ברי]] מ[[אוניברסיטת המדינה של איווה]] בארצות הברית פיתחו מחשב הקרוי [[מחשב אתנסוף ברי]]. מחשב זה היה מחשב אלקטרוני שייעודו היה לאפשר פתרון מערכות של משוואות
ב־[[1939]] החלו ב־IBM לפתח את ה[[הרווארד סימן 1]]. היה זה מחשבון אלקטרו־מכני רב תכליתי שנבנה במימון ובתמיכה טכנית של IBM תחת הנחייתו של המתמטיקאי [[הווארד איקן]] מ[[אוניברסיטת הרווארד]]. התכן של המחשבון הושפע מהמנוע האנליטי של בבג' ועשה שימוש בגלגלי שיניים, במתגים ובממסרים אלקטרומגנטיים. המחשבון היה בר־תכנות באמצעות סרט ניקוב וכלל מספר יחידות חישוב מקביליות. גרסאות מאוחרות יותר כללו מספר ראשי קריאה שמותגו כתלות בתנאי לוגי. המכונה הזו לא הייתה בעלת שלמות טיורינג. המכונה הועברה להרווארד שם החלה לפעול במאי 1944.
שורה 144:
IBM השיקה מחשב קטן וזול יותר ב־[[1954]]. ה־[[IBM 650]] שקל מעל 900 ק"ג, כאשר ספק הכוח הצמוד שקל 1,350 ק"ג ושניהם הוחזקו בשני תאים נפרדים. מחירו היה חצי מיליון דולר.
בשנת 1955, המציא [[מוריס וינסנט וילקס]] את ה[[מיקרו-תכנות]] שישמש מאוחר יותר ביחידות ה־[[CPU]] וה[[נקודה צפה|נקודה הצפה]] של מחשבי [[מיינפריים]] ומחשבי [[IBM System/360]]. "מיקרו־תכנות" מאפשר לסט הפקודות הבסיסי להיות מוגדר או מורחב באמצעות תוכניות מובנות (כיום תוכניות אלו מכונות
בשנת 1956, מכרה IBM את מערכת המחשב הראשונה המבוססת דיסקים מגנטיים. שם המחשב היה ה־[[RAMAC]]. הוא עשה שימוש ב־5 דיסקים ממתכת בגודל 24 אינץ' בעלי 100 רצועות בכל צד. נפח האחסון האפשרי היה 5 [[מגהבייט]]. המחיר של כל מגהבייט היה 10,000 דולר. (לצורך השוואה בשנת 2006, כל מגהבייט של דיסק מגנטי קשיח עולה פחות מעשירית הסנט).
שורה 240:
מחשב ה־MITS Altair 8800 יצר תעשייה חדשה של מחשבים ביתיים וערכות מחשב ורבים אחרים הלכו בדרכו. דוגמה לכך היא גל המחשבים העסקיים הקטנים בסוף שנות ה־70 שהתבססו על האינטל 8080, על ה־[[Zilog Z80]] וכן על שבבי ה[[אינטל 8085]]. רוב המחשבים הריצו מערכת הפעלה בשם [[CP/M-80]] שפותחה בחברת [[Digital Research]], על ידי [[גרי קילדל]]. לראשונה הוטמעה מערכת הפעלה פופולרית על ידי ספקי חומרה רבים והדבר עורר גל של חבילות תוכנה פורצות דרך שנכתבו עבורה, בהן [[WordStar]] וכן [[DBASE]].
מספר רב של חובבים פתחו במהלך שנות ה־70 של המאה ה־20 מערכות משלהם ונחלו מידות שונות של הצלחה.
===מחשב האפל ===
שורה 290:
מאחר ש־MS-DOS היה זמין כמוצר נפרד, חלק מהחברות ניסו לייצר מחשבים שיוכלו להריץ MS-DOS ותוכניות. מחשבים מוקדמים אלה, בהם ה[[Seequa Chameleon]] ומספר מחשבים נוספים לא נחלו הצלחה רבה שכן הם דרשו גרסה מתוקנת של MS-DOS ולכן לא יכלו להריץ תוכניות שתוכננו במיוחד עבור החומרה של ה־IBM.
בשנת [[1984]], IBM השיקה את דגם ה־[[IBM AT]] (
מחשב ה־286 יצר בעיה לחלק מהחברות ששווקו תוכנה למחשבי ה־PC. חלק מכותבי התוכניות הראשונים פנו ישירות לכתובת פיזית ב־[[BIOS]] על מנת לבצע פקודות מסוימות, ה־BIOS של ה־AT היה שונה ולכן נותרה בעיית תאימות. אמנם הבעיה תוקנה במהירות אולם הפתרון, שלא התבסס על BIOS, איפשר חדירת מחשבים תואמים בעלי BIOS אחר.
| |||