היפנוזה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים, ,
שורה 31:
 
==שימושים==
היפנוזה משמשת במגוון רחב של מקרים וטיפולים פסיכולוגיים ורפואיים, בהם התמודדות עם [[כאב]], [[התמכרות]], [[חרדה]], ירידה במשקל ועוד. עם זאת, לעתיםלעיתים היא משמשת במצבים אחרים, כמו חקירה משטרתית או ביטחונית, לצורך ריענון זיכרון או כאמצעי [[בידור]] מול קהל.
 
==דמיון מודרך והיפנוזה==
שורה 38:
# שימוש בדמיון במהלך ההיפנוזה הוא רק דרך אחת לעזור למהופנט-המטופל.
 
אחת התאוריות הקוגניטיביות טוענת שבגילאי הילדות המוקדמים נוצר אצל האדם מנגנון להשוואת נתונים (critical factor) המשווה כל נתון חדש לנתונים שהאדם כבר יודע, וחוסם נתונים הסותרים ידע קיים. מנגנון זה שמטרתו להגן עלינו מעודף אינפורמציה והצורך להחליט את אותן החלטות מחדש הוא המונע לעתיםלעיתים מאדם לבצע את השינויים בעצמו. בתהליך ההיפנוזה עוקפים את [[מנגנון הגנה|מנגנון ההגנה]], ומכניסים את המידע החדש ישירות לתוך ה[[תת מודע]] מבלי להתעמת בהכרח עם מידע קודם. זה יתרונה העיקרי של ההיפנוזה על השימוש בדמיון מודרך שאינו עוקף את מנגנון ההגנה ולכן יעילותו פחותה.
 
תאוריה זו רואה את מקורן של בעיות פסיכולוגיות רבות באדם הבוגר, ולעתיםולעיתים אף בעיות גופניות, באירוע [[טראומה נפשית|טראומטי]] ראשוני שקרה בעבר, בעיקר בשנות ה[[ילדות]] הראשונות, אשר קיבל חיזוק באירועים נוספים שקרו לאחר מכן, עד שנוצרה הבעיה הפסיכולוגית. האירוע הראשוני בדרך כלל נשכח מזמן. בתהליך '''הרגרסיה ההיפנוטית''' מחזירים את המהופנט אחורה בזמן כדי לאתר את הזיכרון הטראומטי הראשוני, ו"לנקות אותו" מאנרגיה רגשית. אם הייתה הצלחה באיתור האירוע הראשוני וטיפול בו - הבעיה הפסיכולוגית תעלם מעצמה תוך פרק זמן קצר.
 
מצד שני, הזכרונות שמתגלים לכאורה בטרנס היפנוטי מתבררים לא פעם כזכרונות מומצאים (ראו בהמשך). היו מספר מקרים רבים שבהם זכרונות שהומצאו לא רק שלא עזרו למטופלים אלא אף החמירו את מצוקותיהם{{הערה|[http://skepdic.com/repress.html טיפול בזיכרון מודחק] - ערך ב"מילון הספקן"}}.
שורה 49:
 
=== שאלת שטיפת המוח באמצעות היפנוזה ===
הדיעות חלוקות האם ניתן לבצע [[שטיפת מוח]] באמצעות היפנוזה, וכך לגרום לאדם תמים לבצע [[עבירה|פשע]]. חלק מהמחקרים השיבו בחיוב על השאלה{{הערה|[https://jamanetwork.com/journals/jamapsychiatry/article-abstract/488051?redirect=true Theodore Xenophon Barber: Antisocial and Criminal Acts Induced by "Hypnosis", A Review of Experimental and Clinical Findings, 1961]}}, אחרים טענו שלא ניתן להבחין בשום דרך בין מעשה שאכן בוצע בהשראה היפנוטית למעשה שבוצע מרצון, ועל כן השאלה חסרת משמעות{{הערה|[http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/00207147208409282 William C. Coe , Ken Kobayashi & Mark L. Howard: An approach toward isolating factors that influence antisocial conduct in hypnosis. p118-131,1971]}}, ובקצה הנגדי ישנם חוקרים הגורסים שהדבר בלתי אפשרי{{הערה|[http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/00207147208409280 John G. Watkins: Antisocial behavior under hypnosis: Possible or impossible? p95-100, 1971]}}{{הערה|[http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/00207147208409281 Martin T. Orne: Can a hypnotized subject be compelled to carry out otherwise unacceptable behavior? a discussion. p101-117, 1971]}}.
 
==חוקיות==