מרכז קניות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 62.219.235.114 (שיחה) לעריכה האחרונה של קובץ על יד |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 28:
רק בשנת [[1985]] נפתח [[קניון איילון]] ברמת גן שנבנה על פי התפישה של מרכזי הקניות האמריקניים - מתחם קניות מקורה וממוזג מחוץ למרכז העיר עם מגרשי חנייה רחבים סביבו. הקניון הוקם ביזמת [[דוד עזריאלי]] שאף המציא את המילה "קַנְיוֹן" שהשתרשה מאז בשפה העברית. על פי אחת הגרסאות, זהו [[הלחם]] של המילים "קניות" ו"[[חניון]]". השם נקלט בעברית ומשמש כיום לכל מרכז קניות מקורה (Shopping Mall).
במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] נבנו ברחבי הארץ עוד עשרות קניונים ו[[פאוור סנטר]]ים, כמעט בכל עיר מרכזית בארץ לצד מרכזי קניות שכונתיים קטנים יותר. אחת התופעות הנוספות שהחלו לצבור תאוצה מאז סוף שנות ה-90 היא בנייתם של מתחמי קניות בתחומי [[מועצה אזורית|מועצות אזוריות]] הנמצאות בקרבת אזורים עירוניים ופרווריים. מרכזי קניות ומתחמי מסחר אלו נבנו בקני מידה שונים בסמוך לצמתים רבים ברחבי הארץ ונהנו מלקוחות רבים שהגיעו אליהם גם מתוך הערים הסמוכות, ואף ב[[שבת]]ות. בניית קניונים אלו השפיעה רבות על כלכלת הסביבה ובין היתר פגעה, במקומות מסוימים באופן קשה, בעסקים הקטנים של אותן ערים שבסמוך אליהן נבנה מרכז הקניות. מן המקרים הידועים והבולטים הוא הפגיעה בעסקי מרכז העיר ב[[רחובות]] בעקבות "מתחם ביל"ו" ומרכז העיר [[נתניה]] שמזה שנים סובלים מבריחת לקוחות למרכזי הקניות שנבנו ב[[שפיים]] ו[[געש]] ובאזור [[בית חרות]] ו[[כפר ויתקין]] שלאורך [[כביש 2|כביש החוף]]. לצורך הקמת קניון [[קריית אונו]] חוסל המרכז המסחרי המקומי והגדול וכן רחבה עירונית, ואת מקומו תפס הקניון המכיל רשתות ארציות ובינלאומיות ללא כל [[שטחים פתוחים|שטח ירוק או ציבורי פתוח]]. בשנים האחרונות הוקמו מרכזים מסחריים אף בערי פריפריה רחוקות. אזורים רבים בארץ סובלים מ"רוויה" בשטחים המסחריים הקיימים בהם ביחס לגודל האוכלוסייה
הקניונים הפכו לאתרי בילוי מועדפים על ישראלים רבים הנהנים מהקניות והבילוי במסעדות הקניונים והאטרקציות השונות כגון בתי הקולנוע לצד החנייה הזמינה והסביבה המקורה והממוזגת. פרמטר נוסף שהפך לחשוב במרכזי הקניות בארץ הוא הצבת מאבטחים בכניסות לקניונים בשל המצב הביטחוני המתוח מה שמשרה רוגע על המבקרים בקניונים שנחשבים לסביבת בילוי בטוחה.
שורה 64:
==== השפעה רחבה ====
* '''השפעה על הכלכלה העירונית''' - בנייתו של מרכז קניות גדול בסביבה עירונית-פרוורית ואף כפרית גורם פעמים רבות להפרת איזון כלכלי בכך שנוצרת תחרות לא הוגנת בין עסקים ומסחר בתוך העיר לבין המסחר שבמרכז הקניות. העסקים העירוניים המבוססים על לקוחות המגיעים אליהם ברגל מתקשים בדרך כלל להתמודד מול עסקים שנמצאים יחד עם עסקים רבים נוספים תחת קורת גג אחת עם חניון צמוד ושירותים נלווים רבים; בנוסף, מרבית החנויות במרכזי הקניות שייכות לרשתות ארציות או בינלאומיות לעומת המסחר המקומי בעיר השייך ברובו לבעלים פרטיים תושבי העיר המעסיקים תושבים מקומיים (
* '''האצת הפרבור''' - קניונים מצליחים בזכות צורך של דיירי פרוורים הנמצאים הרחק ממרכזים מסחריים עירוניים להגיע בקלות למרכז קניות באמצעות רכב פרטי. תהליך זה הוא הדדי שכן ריבוי קניונים מעודד התיישבות פרוורית.
* '''פגיעה במעמד החללים העירוניים הציבוריים''' - ירידה במספר הולכי הרגל במרכז העיר לטובת מרכזי הקניות גורם לריקון כיכרות, מדרחובים וחללים עירוניים בהם נהוגים מפגשים חברתיים ופעילויות ציבוריות שונות. היעדר מסה קריטית של עוברי אורח מונע אפשרויות לקיום ירידי רחוב, הפגנות ועצרות ופעילויות שונות שמקומן בדרך כלל במרחב הציבורי. גם היעדר היכולת של נגני רחוב וקבצנים, שגם כך נמצאים בתחתית מערכת השיקולים העירונית והכלכלית, להיכנס למרכזי קניות פוגעת ביכולתם של אלו להתקיים במרחב הציבורי.{{ש}}על אף שקיימים תקדימים משפטיים ספורים (ראו בהמשך) בהם נקבע כי מרכזי קניות הם חלל ציבורי לכל דבר, המציאות והתאוריה רחוקות זה מזו וחללי מרכזי קניות עודם מקומות פרטיים המטופלים על ידי גוף עסקי.
* '''מרכזי קניות מתים''' - הציבור נוטה לפנות בעיקר למרכזי קניות חדשים, שהם לרוב מפוארים וגדולים ממרכזי הקניות הוותיקים. תופעה זו מביאה
* '''אובדן זהות וצביון עירוני''' - באופן עקיף בשל ההשפעות שלהלן, ערים רבות הבוחרות להקים בשטחן מרכזי קניות גדולים, פוגעות בזהותן הייחודית הבאה לרוב לידי ביטוי במרכז העיר.
* '''השפעה אקולוגית''' - אם להשוות בין ההשפעות הסביבתיות של מרכז קניות טיפוסי לעומת אופן תפקודו של מרכז מסחרי עירוני, הנוחות המסוימת שמספק מרכז הקניות באה על חשבון איכות הסביבה. השפעה זו נובעת משתי סיבות עיקריות: ראשית, מרכזי קניות הם בדרך כלל מבנים גדולים וממוזגים הצורכים כמות רבה יותר של חשמל לעומת מסחר זעיר המצוי ברחוב. שנית, העובדה כי מרבית התנועה אל הקניון היא על ידי תחבורה פרטית, הן של לקוחות והן של עובדים (להבדיל מספקים הפועלים תמיד עם כלי רכב גם במרכז העיר), יוצרת באופן משמעותי [[זיהום אוויר]] גדול יותר ומעודדת בעקיפין סלילה של כבישים רבים ורחבים יותר הפוגעים גם הם בטבע.
| |||