הנתיב הזוהר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
|||
שורה 1:
'''הנתיב הזוהר''' (ב[[ספרדית]]: '''Sendero Luminoso''') הוא ארגון [[גרילה]] ו[[טרור]] [[מאו|מאואיסטי]] ב[[פרו]], המכנה עצמו "המפלגה הקומוניסטית של פרו". תומכיו מכונים "סנדריסטאס". שמו של הארגון נגזר מאמירה מפורסמת של [[חוזה קרלוס מריאטגי]], מייסד המפלגה הקומוניסטית הפרואנית הראשונה: "המרקסיזם-לנינזם יפתח את הנתיב הזוהר למהפכה."
מטרת הארגון, שנוסד בידי [[אבימל גוסמן]], הייתה להחליף את ה[[בורגנות]] בפרו בשלטון מהפכני [[קומוניזם|קומוניסטי]] עממי של האיכרים, על ידי שימוש בכל אמצעי אפשרי. מעריכים שהארגון רצח עשרות אלפי אזרחים. הארגון גייס לשורותיו בכפייה, ואף חטף ילדים במטרה להופכם לחיילים-ילדים במלחמתו נגד ה[[צבא]]. אלו שברחו הוקעו כ[[בגידה|בוגדים]] וחוסלו. הצבא שהגיע לאזורים הכפריים שבהם הארגון ניסה לבסס את שליטתו, פעל ביד קשה כדי לדכא את הארגון, ואף הרג חלק מאנשי הארגון על ידי הטלתם [[מסוק|ממסוקים]].
פעילותו של הארגון גרמה לנסיגה ב[[דמוקרטיה]] של פרו. נשיא פרו [[אלן גרסיה]] החיל ב־[[1985]] את [[ממשל צבאי|החוק הצבאי]] על כמחצית מהאזרחים. כאשר אזרחים החלו למאוס בפעילותו של הארגון ולהסגיר את אנשיו, המאבק הוקצן והארגון החל לתקוף את [[לימה]] בסדרת פיגועים של [[מכונית תופת|מכוניות תופת]]. הפחד הביא לבחירתו של [[אלברטו פוג'ימורי]] שהפך ל[[דיקטטורה|דיקטטור]], פירק את ה[[פרלמנט]], והשאיר את פרו ב[[משטר צבאי]], גם לאחר לכידתו של מנהיג הארגון, אבימל גוזמן, ורוב ראשיו ב־[[1992]] במבצע משטרתי.
מאז לכידת ראשיו פעל הארגון
האידאולוגיה והטקטיקה של הארגון הועתקו על ידי קבוצות גרילה [[מרקסיזם|מרקסיסטיות]] אחרות, כגון המורדים ה[[מאו|מאואיסטים]] ב[[נפאל]]. מחלקת המדינה ה[[ארצות הברית|אמריקאית]] כוללת את הארגון ברשימת ארגוני הטרור הזרים שלה. גם [[האיחוד האירופי]] ו[[בריטניה]] מחשיבות אותו כ[[ארגון טרור]] ואוסרות על תמיכה או סיוע כספי לו.
| |||