מבנה הטנק – הבדלי גרסאות

ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] הופיע [[מד טווח לייזר]], המחשב את המרחק למטרה באמצעות שליחת קרן [[לייזר]] אליה וחישוב הטווח על-פי הזמן שחלף עד חזרתה של הקרן. מד טווח לייזר החליף את המד האופטי ושולב עם מחשבים בליסטיים. בשימוש במחשבים בליסטיים עדיין יש צורך בתיקון ידני אחרי החטאה (שכן חזרה על כל התהליך מחדש אינה פרקטית). ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] הוחלף המחשב הבליסטי ב[[מחשב]]ים אלקטרוניים מתוחכמים, שמחשבים לא רק את הטווח אלא את זווית הטנק (שיפוע הקרקע שעליה הוא נמצא), ובגרסאות חדשות יותר אף את [[בלאי]] התותח. המערכות המתוחכמות יותר הן מערכות לומדות, כלומר המחשב לומד מכל פגיעה או החטאה ויוצר לעצמו [[סטטיסטיקה]] לקביעת [[בליסטיקה|מסלולי ירי]] בעתיד. בנוסף ישנה אפשרות לירי על מטרה בתנועה, כאשר התותחן עוקב אחר המטרה, המחשב לומד את מהירותה וכיוונה, ומפצה על כך לפני הירי. המערכות החדשות כוללות גם אפשרות לתיקון קבוע מראש, שעל מנת לבצעו די בלחיצת כפתור, זאת כדי לאפשר זמן קצר לבין היריה הראשונה והשנייה כשיש החטאה. הודות למערכות אלה הטנק המודרני מסוגל לפגוע במטרתו מאלפי מטרים, ופגיעות נעשות לעתיםלעיתים קרובות בפגז הראשון, בניגוד לעבר שבו היה צורך בכמה תיקונים.