היסטוריוגרפיה – הבדלי גרסאות

נוספו 8,838 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
שוחזר מעריכות של 62.0.224.1 (שיחה) לעריכה האחרונה של Levi-va
(החלפת הדף בתוכן "לא תדע *")
תגיות: החלפה עריכה חזותית ריקון
מ (שוחזר מעריכות של 62.0.224.1 (שיחה) לעריכה האחרונה של Levi-va)
'''הִיסְטוֹרְיוֹגְרַפְיָה''' (ב[[יוונית]]: '''historia''' =חקירה, '''graphein''' =לכתוב) היא "כתיבת דברי הימים" או "עריכת ספרי היסטוריה".{{הערה|הערך '''היסטוריוגרפיה''', [[מילון אבן-שושן]].}} המונח מציין מחקר [[היסטוריה|היסטורי]] או ספרות המתארת את ה[[היסטוריה]]. ההיסטוריוגרפיה כוללת תתי-[[סוגה]] על פי התחומים בהם היא עוסקת, כגון [[היסטוריוגרפיה של המדע]], היסטוריוגרפיה של תולדות אתר או של [[היסטוריה של מגדר|מגדר]], או של [[קבוצה אתנית]].
לא תדע
 
מחקר של ההיסטוריוגרפיה, או ההיסטוריוגרפיה של ההיסטוריוגרפיה, בוחן את האופן שבו מיוצגים אירועים היסטוריים על ידי [[היסטוריון|היסטוריונים]] בחיבורים ההיסטוריים, את הדרכים שבהן הם בוחרים לספר ולפרש את מהלך האירועים על פי [[השקפת עולם|תפיסת עולמם]], את אופני השימוש שלהם במקורות העומדים לרשותם ואת השיטות והגישות השונות לכתיבת היסטוריה שבהן עשו שימוש.
 
==המקורות לכתיבת היסטוריה==
; סוג מקורות
מוקד תשומת הלב של ההיסטוריוגרפיה הוא בשימוש שעושים היסטוריונים במקורות [[מקור ראשוני|ראשוניים]] — פריטים או תיאורים בני התקופה — במהלך כתיבת התיאור ההיסטורי. כתיבת היסטוריה היא למעשה שורה של בחירות מושכלות של ה[[היסטוריון]] באילו מקורות ראשוניים או [[מקור שניוני|שניוניים]] להשתמש, באיזה היקף ובתוך איזו מערכת התייחסות. לדוגמה, תוכנו של ספר על תולדות [[מלחמת השחרור]] עשוי להיות שונה מאוד אם יסתמך בעיקר על ראיונות עם מפקדי [[צבא]] וחיילים ישראליים, עיון ב[[ארכיון|ארכיונים]] ישראלים וערבים, ראיונות עם [[אזרח]]ים ישראלים וערבים באותה תקופה, מקורות זרים או כולם גם יחד.
 
; היקף המקורות
גם היקף השימוש במקורות השונים עשוי להשפיע במידה ניכרת על תוכן הדברים. לדוגמה, בספר "[[עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי]]" של [[ויליאם שיירר]] ניתן מקום נרחב ליומניו של [[גלאצו צ'אנו|הרוזן צ'אנו]], חתנו של [[בניטו מוסוליני|מוסוליני]]. דבר זה, יוצר רושם שלצ'אנו הייתה חשיבות רבה מזו שככל הנראה הייתה לו. בכיוון הפוך, חשיפת יומניו של [[יוזף גבלס]] בשנים האחרונות השפיעה במידה ניכרת על החשבתו היחסית של שר ה[[תעמולה]] ה[[נאצי]]ת בתאוריהם של היסטוריונים כמו [[איאן קרשו]], שפרסמו מחקרים על [[גרמניה הנאצית|רייך השלישי]] ב[[שנות התשעים]] של [[המאה ה-20]], ובראשית [[המאה ה-21]]. השימוש במקור כלשהו רק בגלל זמינותו גורמת להטיה לא רצויה בדגשים בתיאור מהלך האירועים, לעתים ללא החלטה ברורה מצד ההיסטוריון בנוגע למידת [[אמינות|אמינותו]] של המקור או ניסיון לאזן את הטייתו.
 
; תמהיל המקורות
היבט אחר של היקף שימוש קשור ביחסי ההיקף בין מקורות שונים ומנוגדים. אצל היסטוריונים של [[העולם העתיק]], לדוגמה, מקובל לתאר את הצדדים החיוביים והשליליים לכאורה אצל אדם. ההיסטוריון הקדום [[פלוטרכוס]] יכול לתאר איש שם מסוים כמי שאמרו עליו שהיה נגוע ב[[צרעת]] ובזימה, ומאידך כמי שאמרו עליו שהיה חנון וחסוד ואיש [[ספרות]] ו[[שירה]]. עובדתית, הטענה הראשונה, השנייה, אף אחת מהן או כל שילוב של חלק מהן עשויים להיות נכונים, ופלוטרכוס בחר מי מהן להבליט ומי מהן להבליע, באמצעות היקף ההתייחסות לסוג מסוים של טענות. היסטוריונים אחרים, עלולים להבליע עובדה מסוימת או לציינה כבדרך אגב ובמרומז, ולהרחיב בדיון בעובדה אחרת, ובכך ליצור הטיה ברורה באמצעות היקף ההתייחסות.
 
; בחירת המקורות
המקורות שבוחנת ההיסטוריוגרפיה היא מסגרת ההתייחסות, תפישת העולם והמטרות שאליהן כיוון ההיסטוריון. לדוגמה, כאשר קוראים את החיבור '''גרמניה''' של ההיסטוריון הקדום [[טקיטוס]], חשוב לדעת כי התיאור ההיסטורי של טקיטוס מושפע מאוד מהאידאלים [[הרפובליקה הרומית|הרפובליקניים]] שלו, ומראייתו את הפשטות של ה[[שבטים גרמאנים|גרמאנים]] כאידאל שיש לשאוף אליו. כאשר קוראים היסטוריון [[מרקסיזם|מרקסיסטי]], היסטוריון פוליטי או היסטוריון מ[[אסכולת האנאל|אסכולת ה"אנאל"]], גם כאן קיימת השקפת עולם המשפיעה במידה ניכרת על אופן הצגת הדברים.
 
==מגמות==
 
בעשורים האחרונים, התמקד חלק ניכר מהעוסקים בהיסטוריוגרפיה, כמו בענפי חקר מקבילים, בהטיות שגרמו לאי–הכללתן של קבוצות שונות בסיפור ההיסטורי. לטענת כותבים רוויזיוניסטים, [[פמיניזם|פמיניסטים]], [[מרקסיזם|מרקסיסטים]], ואחרים, ישנה מידה רבה של הטיה בכתיבה ההיסטורית, גם בגלל סוגיות של זמינות, אך בעיקר בגלל העובדה שההיסטוריונים הם בני זמנם והכרעותיהם מהו דבר ש"חשוב" לכתוב עליו מושפעות מהשקפותיהם והטיותיהם, ובמיוחד מינו של הכותב, מוצאו ([[אירוצנטריות]]), [[מעמד חברתי|מעמדו החברתי]] או זה הכלכלי, השתייכותו ה[[אתניות|אתנית]] או [[גזע (אדם)|הגזעית]], וכדומה.
 
היבט מיוחד המקושר לקבוצות לא מוכללות הוא היעדר מקורות ראשוניים בהיקף מספיק. היסטוריונים בעבר 'הואשמו' בכתיבת היסטוריה שלא הייתה יותר מאשר תיאור תולדות החזקים והשולטים: המלכים, הנסיכים, העשירים, וכדומה. הטיה זו בכתיבה ההיסטורית נבעה גם מהשקפת חלק ניכר מההיסטוריונים, אך גם מסוגיות של זמינות: מקורות ראשוניים על קבוצות בעלות מעמד נחות בחברה זמינים בכמות ובאיכות נמוכות בהרבה מאלו הנוגעים לחזקים וכתיבה היסטורית המתמקדת בנשים או צמיתים, לדוגמה, צריכה לעסוק במקרים רבים בהיקשים על בסיס מה שנעדר מן המקורות ולדובב אותם במקום בו הם שותקים.
 
==ראו גם ==
{{קישורי פורטל|היסטוריה|תולדות עם ישראל}}
* [[היסטוריוגרפיה ישראלית]]
* [[היסטוריה]]
 
==לקריאה נוספת==
* [[שמואל אטינגר]], '''היסטוריה והיסטוריונים''', (עורכים: [[שמואל אלמוג]], [[אוטו דב קולקה]]), הוצאת [[מרכז שזר]], ירושלים תשנ"ג, עמ' 47 -59.
* [[שלמה זנד]], '''היסטוריה בדמדומים: הרהורים על זמן ואמת''', [[רסלינג]], 2015
 
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=היסטוריוגרף|ויקימילון 2=היסטוריוגרפיה}}
* סם ויינברג, [http://toldot.cet.ac.il/movie18.aspx מהי חשיבה היסטורית], הרצאה מצולמת באתר "תולדוט"
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{ציר זמן היסטוריה}}
 
[[קטגוריה:היסטוריוגרפיה|*]]
19,388

עריכות