ספוקו – הבדלי גרסאות

'''סֶפּוּקוּ''' (ב[[יפנית]]: '''切腹''', שילוב ה[[קנג'י]] של "חתך" ו"בטן") היא מילה יפנית שמקורה בשפה הסינית, המציינת [[התאבדות]] טקסית המתבצעת על ידי חיתוך הבטן ב[[פגיון]] או ב[[ואקיזאשי|וואקזישי]]. ספוקו ידוע בעולם המערבי גם כ"'''הרהקירי'''", וב[[עברית]] גם כ"'''חרקירי'''" (יפנית: '''腹切り''', "חיתוך הבטן").

 

 

==מאפיינים==

בתקופות מאוחרות יותר, הורשו לוחמים שנשבו לבצע ספוקו במקום להיות [[הוצאה להורג|מוצאים להורג]]. מטרת הספוקו העיקרית הייתה לשמר את [[כבוד]] הלוחם במותו, ולכן אלו שלא השתייכו למעמד הסמוראים לא הורשו ולא היה מצופה מהם לבצע ספוקו.

 

 

אם אפשר זאת הזמן, היה הספוקו מלווה בטקס פרטני. הלוחם היה לובש את מחלצותיו, יושב על מחצלת מיוחדת כשחרבו מולו ומתכונן למוות בכתיבת פואמת מוות. כשעוזרו ניצב לצידו, היה הלוחם פותח את ה[[קימונו]] שלו, נוטל את חרב הווקיזאשי הקצרה או את הטאנטו ([[פגיון]]) ודוקר את בטנו בתנועה אחת משמאל לימין ותנועה שנייה מעלה באלכסון, לכיוון הלב. משום שרוב הסמוראים אינם מצליחים לגמור את הספוקו בעת התנועה השנייה, לרוב, היה עוזרו של הסמוראי [[עריפת ראש|עורף]] את ראשו בתנועה טקסית המותירה חיבור דק בין הראש לגוף כך שהראש יפול לידיו של הסמוראי וכך הראש היה "יושב" על ידי הסמוראי.