פסאודו-מדע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tomer T Bot (שיחה | תרומות) |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 1:
'''פְּסֵאוּדּוֹ-מדע''', '''פְּסוֹידּוֹ-מדע''' או '''פסבדו-מדע''' (מקור המילה "פסאודו" ב[[יוונית עתיקה]]: "ψεύδω"- לבדות, לשקר, לכזב. ב[[אנגלית]]: '''Pseudoscience''') מתייחס לגוף ידע או נוהג המתיימרים להיות מדעיים או להיתמך על ידי ה[[מדע]], אך על-פי דעת עיקר ה[[הקהילה המדעית|קהילה המדעית]] אינם עומדים בדרישות [[השיטה המדעית]], בשל חוסר עקביות בשימוש ב[[השיטה המדעית|שיטות מדעיות]], חוסר [[תקפות (לוגיקה)|תקפות]], חוסר תימוכין עובדתיים או חוסר סבירות, חוסר אפשרות להעמדה בניסוי מדעי, או חוסר בדברים אחרים הנדרשים למדע. פסאודו-מדע מאופיין בהיותו מטושטש, בעל סתירות, הגזמות בשימוש בטענות בלתי ניתנות ל[[הפרכה]], הישענות יתר על [[הטיית אישור]] במקום ביצוע ניסויים קפדניים אשר ינסו להפריך את התאוריה, חוסר פתיחות של בחינת הנושא על ידי מומחים אחרים, וחוסר כללי בתהליכים שיטתיים כדי לפתח תאוריות באופן הגיוני.
על פי רוב תחום, מקצוע, או גוף ידע ייקראו "פסאודו מדעיים" כאשר הם מציגים את רעיונותיהם כתואמים את הכללים של מחקר מדעי, אך בפועל הם נכשלים בהצגת הדברים על פי כללים אלה{{הערה|שם=Cover_Curd_1998|1=Cover JA, Curd M (Eds, 1998) ''Philosophy of Science: The Central Issues'', 1-82.}}. העוסקים ב[[פילוסופיה של המדע]] ו[[היסטוריה של המדע]] העלו דרכים שונות להבדלה בין מדע לבין פסאודו-מדע,
ישנם מבקרים של פסאודו-מדע הרואים בחלק או כל צורותיו בידור בלתי מזיק{{מקור}}. אחרים, כמו [[ריצ'רד דוקינס]] ו[[קרל סייגן]], רואים את כל צורות הפסאודו-מדע כמזיקות, בין אם הן גורמות נזק מיידי להולכים בעקבותיהן ובין אם לאו. בהתאם, מבקרים אלו רואים את הדבקות בפסאודו-מדע כנובעת ממגוון סיבות, החל בתמימות פשוטה ביחס לאופיו של המדע והמתודה המדעית, חשיפה רבה בתקשורת הפופולרית לפסאודו מדע, דרך אשליה עצמית, ועד הונאה מכוונת לטובת יעדים פוליטיים או כספיים.
שורה 25:
==פסאודו-מדע מול פרוטו-מדע==
חשוב להבחין גם בין פסאודו-מדע ל[[פרוטו-מדע]]. פרוטו-מדע הוא מונח המשמש
פסאודו-מדע, לעומת זאת, חסר באופן כללי ניסויים בכמות מספקת או שאינו ניתן לבדיקה ניסויית כלל, ותומכיו עיקשים בדעתם כי התוצאות המדעיות הקיימות, שאינן מחזקות את טענותיהם, שגויות כולן. פסאודו-מדע אינו מותאם בדרך כלל להליכים מדעיים רגילים כמו ביקורת עמיתים או פרסום בכתבי–עת מקובלים. במקרים מסוימים, שימוש במתודה מדעית לא יוכל להפריך היפותזה פסאודו-מדעית וכישלון כזה בהפרכת תאוריה שלא ניתן להפריכה יצוטט
עבור רוב אלו שאינם בקיאים בתחום, פרוטו-מדע ומדע "אמיתי" נראים דומים עד להטעות לפסאודו-מדע. ההבחנה הבסיסית והחשובה ביותר היא ניתנות לבדיקה. השערה כלשהי, מדהימה או לא קבילה ככל שתשמע, '''עשויה''' להיות מדע אם היא ניתנת לבדיקה. אם בדיקה כזו אינה אפשרית בתנאים סבירים, סביר להניח שמדובר בפסאודו-מדע.
כמובן שייתכנו מקרים בהם מושמעות טענות הפוכות, כאשר כל צד מציג בדיקות מדעיות (או "מדעיות"-לכאורה) לתמיכה בעמדתו. במקרה כזה, ההכרעה הופכת קשה עד למאוד. לדוגמה, גם מתנגדיו וגם תומכיו של [[פרוטוקול קיוטו]] על [[התחממות גלובלית]] מסתמכים על חוות דעת של מדענים הטוענות שהתחממות גלובלית קיימת או לא קיימת. שימוש כזה במדע לתועלת עמדות פוליטיות מכונה
מקרים אחרים בהם מושמעות טענות שלדעת גורמים אחדים הן פסאודו-מדע הם, לדוגמה, מחקרים העוסקים בחיפוש או תקשורת עם [[חוצן|חוצנים]] כמו [[פרויקט סט"י]] (SETI) לחיפוש אחר אינטליגנציה חוצנית, ופרויקט [[CETI]] לתקשורת עם אינטליגנציה חוצנית. מה שהופך את שני הפרויקטים למדע בעיני רוב המומחים הוא העובדה שפרויקטים מסוג זה אינם מתיימרים לידיעה כלשהי (במקרה זה, ידיעה שחוצנים קיימים או שתקשורת עמם אפשרית) אלא טוענים שישנה סבירות מסוימת, נמוכה ככל שתהיה, לקיומם. אמונה או סברה זו נבחנת לאור נתונים קיימים ועשויה להשתנות בהתאם להשתנות הנתונים העומדים לרשותנו או באמצעות ניסוי.
שורה 65:
== תרבות פופולרית ==
תאוריות פסאודו-מדעיות זוכות
==ראו גם==
| |||