היסטוריוגרפיה – הבדלי גרסאות

גם היקף השימוש במקורות השונים עשוי להשפיע במידה ניכרת על תוכן הדברים. לדוגמה, בספר "[[עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי]]" של [[ויליאם שיירר]] ניתן מקום נרחב ליומניו של [[גלאצו צ'אנו|הרוזן צ'אנו]], חתנו של [[בניטו מוסוליני|מוסוליני]]. דבר זה, יוצר רושם שלצ'אנו הייתה חשיבות רבה מזו שככל הנראה הייתה לו. בכיוון הפוך, חשיפת יומניו של [[יוזף גבלס]] בשנים האחרונות השפיעה במידה ניכרת על החשבתו היחסית של שר ה[[תעמולה]] ה[[נאצי]]ת בתאוריהם של היסטוריונים כמו [[איאן קרשו]], שפרסמו מחקרים על [[גרמניה הנאצית|רייך השלישי]] ב[[שנות התשעים]] של [[המאה ה-20]], ובראשית [[המאה ה-21]]. השימוש במקור כלשהו רק בגלל זמינותו גורמת להטיה לא רצויה בדגשים בתיאור מהלך האירועים, לעתיםלעיתים ללא החלטה ברורה מצד ההיסטוריון בנוגע למידת [[אמינות|אמינותו]] של המקור או ניסיון לאזן את הטייתו.

המקורות שבוחנת ההיסטוריוגרפיה היא מסגרת ההתייחסות, תפישת העולם והמטרות שאליהן כיוון ההיסטוריון. לדוגמה, כאשר קוראים את החיבור '''גרמניה''' של ההיסטוריון הקדום [[טקיטוס]], חשוב לדעת כי התיאור ההיסטורי של טקיטוס מושפע מאוד מהאידאליםמהאידיאלים [[הרפובליקה הרומית|הרפובליקניים]] שלו, ומראייתו את הפשטות של ה[[שבטים גרמאנים|גרמאנים]] כאידאלכאידיאל שיש לשאוף אליו. כאשר קוראים היסטוריון [[מרקסיזם|מרקסיסטי]], היסטוריון פוליטי או היסטוריון מ[[אסכולת האנאל|אסכולת ה"אנאל"]], גם כאן קיימת השקפת עולם המשפיעה במידה ניכרת על אופן הצגת הדברים.