העלייה ההמונית – הבדלי גרסאות

עולים אלו הגיעו לעתיםלעיתים קרובות בחוסר כל, בין אם מ[[מחנות העקורים]] ב[[אירופה]] וכל [[כסף (אמצעי תשלום)|כספם]] אבד ב[[שואה]], ובין אם ממדינות ערב ששליטיהן לא איפשרו להם לשמור על רכושם או למכור אותו ולבוא ארצה עם ממון. נוצר חשש כי מי שיש לו כסף יוכל לקנות ולשבוע, ומי שאין לו, ירעב. כפתרון לבעיה זו הונהגה [[מדיניות הקיצוב]]. היעדר תשתית כלכלית יציבה בארץ, הקפאת יתרות מטבע החוץ של ישראל על ידי הבריטים עם יציאתם את הארץ, וההוצאות הרבות שהיו כרוכות ברכישת [[נשק]] ב[[מלחמת העצמאות]] - כל אלה גרמו מחסור חמור במטבע זר והמערכת הכלכלית, שזועזעה במהלך חודשי המלחמה, לא הייתה מסוגלת להתמודד עם קליטת העלייה הגדולה. יתרה מזאת, המחסור החמור במטבע זר ובחומרי גלם לבניין כבל את ידי הממשלה ולא איפשר לה לבצע פעולות פיתוח מהירות, להרחיב את התשתית, להקים שיכונים להמוני העולים ולקלוט אותם במשק.